הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

הכירו את צוות ההדרכה של "ידיד לחינוך" – חלק ב'

התלווינו לאחת מפגישת צוות ההדרכה שנערכה כדרכם של ימים אלה בזום. רצינו לשמוע את זווית הראייה של כל אחד ואחת מהצוות, לשמוע איך הם רואים את עבודתם ומה תחושותיהם בכלל ובמיוחד בימים אלה.

"אנחנו מהווים צוות חשיבה וגם צוות בצוע, הפרוש בכל הארץ. אומרת דבורה בר און. "מדובר בצוות של אנשי עשייה, החושבים כל הזמן איך לעשות נכון יותר, צוות הלומד כל הזמן. העבודה שלנו נעשית בזוגות, בשלשות או במליאה".

ההתחלה הייתה צנועה, חוזרת חמוטל בן דור לימיה הראשונים של "ידיד לחינוך". "בתחילת הדרך היינו רק עופרה ואני. עסקנו בהדרכת מתנדבים חדשים וכתבנו יחד את המתודולוגיה הראשונית. ככל שהתרבו המתנדבים וכך גם הצרכים, הלך והתעבה הצוות ופתחנו תכניות חדשות.

יונית פוגל מתייחסת להתפתחות שצמחה מאז. "העבודה מרובה. לא מדובר רק בקשר עם המתנדבים. אנחנו הצינור המחבר בין המטה לשטח. תפקידנו העיקרי הוא הראיה המערכתית. כיוון שבמהלך השנים גדלה העמותה מאד, היה צריך יותר אנשי צינור שיקשרו. מצד שני, היה חשוב לתת את הדעת, איך מעבירים את שפת "ידיד לחינוך" לכל המתנדבים. למשל, עידכון חזון העמותה החל כאן אצלנו ונמשך בעבודה רב מערכתית ובחשיבה על התאמות להגשמת החזון. אנחנו גם בונים בין השאר, את ימי השיא ואת הסמינר הדו יומי.
חשוב להדגיש את הראייה הזו. לא מדובר רק בעיסוק של כאן ועכשיו, ודווקא כעת, בתקופת הקורונה, כשהתקשורת היא דרך הזום, יש לנו יותר זמן לחשיבה.
החשיבה היא משותפת ומכאן יוצאים לצוות המטה, שממנו יוצאים לברכת הדרך. מעבר לכל זאת, לוקח כל אחד את הדברים בהתאמה לדרכו שלו".

ההתאמה הזו, אומרת מיכל פורמן, קיימת גם לגבי האזורים השונים. על פי הפתגם "חנוך לנער על פי דרכו", היא אומרת, "חנוך לאזור על פי דרכו". חשובים כאן הגמישות ושיקול הדעת. "אני מתגעגעת לנסיעות בין 13 הישובים של אזור אלון, ואוהבת את הפגישות בין המתנדבים החדשים לוותיקים. תמיד אני מדגישה את שני הדגלים אותם מניפה העמותה". מיכל מתכוונת לדגל העזרה לבתי הספר והתלמידים, ודגל ההתייחסות למתנדב הגמלאי. "תמיד דאגנו לשימור המתנדבים והיום, בתקופת הקורונה, יש גם דגש חזק של דאגה לצוות הרכזים – ונטילציה וסיעור מוחות על כל מה שקורה. זהו נושא חשוב מאד. ובכלל, אנחנו עסוקים מאד בהתאמת עצמנו למצב ובהמצאת הגלגל מחדש ביחד ולחוד".

רעיה יעקב מוסיפה שאכן, "קודם הקפדנו להעשיר בתכנים ואיך להוביל את המתנדב להיכנס לביה"ס בצורה טובה. כעת עוסקים בעיקר בשימור, כשכל ההנחיות נערכות בזום", היא אומרת, "אני מרגישה כרגע פחות יעילה ומשמעותית. הזום מקשה עלי, חסר לי המפגש האישי עם המתנדבים. אבל אני משתדלת לשמור על קשר ועל תחושה שמחה ואופטימית. אני לוקחת למשל את המשפט: 'שרשרת הדבקה' שמדברים עליו כל כך הרבה עכשיו, והופכת אותו לפלטפורמה בנושא אחדות ושיתוף".

לגליה אריעם חשוב לומר שמעבר להתייחסות לרציונל העמותה, היא רואה חשיבות רבה לכך ש"אנו מביאים למתנדבים את עצמנו. "אנחנו" היא אומרת, "שומעים עדויות מהשטח ובונים אירועים שהם שיקוף למציאות, וגם נותנים הרבה עצות. אנו עושי דברו של השטח. אני מתעודדת מכך שאני רואה אנשים טובים באמצע הדרך".

אורנה נאור מדברת בעיקר על מה שקורה עכשיו בתקופת הקורונה, כשלהרבה אנשים יש קשיים אישיים או משפחתיים וגם כשלרבים יש קשיים בעבודה עם הזום. "מאז שהתחילה הקורונה אני עובדת רק על שימור".

אבי צפרוני מוסיף עם סיום השיחה כי "השם 'צוות הדרכה' לא כל כך מתאים". השם צריך להיות לדעתו, "צוות הדרכה וחשיבה", הדן בסוגיות השונות, תוך כדי הפרייה הדדית, כשאחר כך, כל אחד לוקח את הדברים לאזור שלו. "תרומתי שלי היא, בחשיבה ובכתיבת מסמכים אינטגרטיביים", הוא אומר.

הצוות מבטא התלבטות בשאלה, מה עושים עם כל המתנדבים הדוממים, שקולם בימים אלה לא נשמע. חושבים וגם מנסים לקיים כל מיני צורות תקשורת.

הם מדברים על מתנדבים חדורי מטרה, שלא ויתרו וגם ניצלו את הקושי ועברו לתחומים חדשים, שנפתחו עכשיו בעמותה ולא היו קודם, או שלא התנסו בהם עד עתה.