הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

משואה לתקומה - ספור אישי: נחום נוימן מרחובות

נולדתי בארץ שנתיים לאחר הקמת המדינה להורים ילידי גרמניה, ניצולי שואה. במשך כל השנים לא רצו הורי שיכירו בהם כניצולי שואה, ולא רצו לקבל כל סיוע מהמדינה. רק בשנים האחרונות, לאחר שהפכו לסיעודיים, דאגתי שיוכרו כניצולי שואה. אבי, שמעון ז"ל, נפטר לפני כשנה בגיל 95. הוא עלה לארץ עם אחותו והוריו בפרוץ מלחמת העולם.

אבי, יליד ברלין, למד בבית ספר תיכון יהודי בעיר, וסבל מהתנכלות ממושכת של נערים נאצים, וביחוד של בריון נאצי, שהיה בנו של קצין משטרה. בשלב מסוים החליט אבי להירשם לתנועת מכבי הצעיר וללמוד אגרוף. פעם, כשהבריון הנאצי התנפל עליו, קפץ עליו אבי והפליא בו את מכותיו עד שהבריון חזר לביתו מוכה וחבול. אירוע זה לא עבר בשקט. למחרת הגיעו שוטרים לביתם וביקשו את הסגרתו של אבי. להורים היה ברור, שהזמן אזל, ושכרו את שירותיו של מבריח גבולות. ערב אחד נעלו את הדירה וגם את חנות הרהיטים הגדולה, שהיתה בבעלותם, ועברו רגלית את הגבול לשויצריה, כשרק בגדיהם לגופם ושתי מזוודות בידיהם. משם התגלגלו לארץ ישראל ופתחו פרק חדש. למזלם, סבי שהיה סוחר ממולח, דאג מבעוד יום להוציא כספים לחו"ל, בעזרתם הצליח להוציא קרובי משפחה נוספים מציפורני הנאצים, רובם לארצות הברית.

אבי השלים את לימודיו בארץ, והיה למהנדס אלקטרוניקה. הוא היה מראשוני חיל הקשר וממיסדי חברת האלקטרוניקה אי.סי.אי.

אימי, אורה, בת 93 תבדל"א, ילידת קינגסברג שבגרמניה, עברה לברלין עם הוריה ואחיה לאחר עלית הנאצים לשלטון. היא צפתה בשריפת בית הכנסת הגדול, שהיה צמוד לביתם בליל הבדולח.

לפני פרוץ המלחמה עצרו הנאצים את אביה, וכלאו אותו לחקירה במרתפי הגסטאפו. סבתי ז"ל ניסתה כל דרך אפשרית להוציאו משם באמצעות קשרים ומסמכים, ולבסוף עלה הדבר בידה בזכות העובדה, שסבי היה לוחם בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, והיה מעוטר בעיטור הגבורה של צלב הברזל. לאחר שסבי שוחרר, הבינו שהם חייבים לצאת בהקדם האפשרי. לצורך כך הגישו מספר בקשות לקבלת סרטיפיקט, וקבעו שיצאו למדינה ממנה יגיע האישור הראשון, וכשזה הגיע מפלסטינה, ארזו בזריזות את חפציהם ויצאו.

במלחמת השחרור הייתה אימי לוחמת בהגנה, וסיפרה כיצד רעדה כל הלילה, עת נתנו לה לשמור על מוצב בפאתי לוד לאחר יציאת הערבים משם, כשסטן בידה, וכל ניסיונה היה ירי של שלושה כדורי תרגול.

זכור לי היטב, שסבי, שהיה חייל בניסיונו וברוחו, התגאה בי מאד, נכדו הבכור, עת הפכתי לקצין בצהל.

סבי אהב לספר לי מסיפורי המערכות בהן השתתף במלחמת העולם הראשונה, החל מקרבות הסום בצרפת, וכלה בנסיגה של הצבא הגרמני מערבות רוסיה המושלגות.

תובנות רבות קיבלתי מהורי והורי הורי, כשבשתים מהן ארצה לשתף אתכם :

ראשית - החיים הם נזילים ומשתנים, ולא הכל בידנו. היו ערוכים לכך ומצאו תמיד את היתרונות.

שנית – תן למולדת שלך את המיטב שיש בך, אך אל תרדם, השאר תמיד עין פקוחה, לראות אם גם המולדת ממלאת את חלקה בהסכם הלא כתוב ביניכם.

חג עצמאות שמח.