הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מחווה של תודה מהורים – "נאלצתי לעצור בעד דמעות ההתרגשות והאושר"

מאת: מיכאל ראשוני

לפני מספר שעות חוויתי את אחת החוויות המרגשות והמשמחות ביותר בחיי.
בשעה ארבע וחצי התקשרה אלי לטלפון הסלולרי אמו של י., תלמיד כיתה ה', אותו אני מלמד בביה"ס שפרינצק ברחובות, וכעת גם בזום.

האם שאלה אותי, מהי כתובת ביתי, ואמרה שהיא "תגיע אלי בערך תוך חצי שעה ".

חשבתי שהיא לא ממש מודעת לכך, שאני גר ברמלה, ואילו הילד שלה, כמו שאר תלמידי, מתגוררים ברחובות.

"הזכרתי" לה שאנו בתקופת קורונה / סגר / הגבלת נסיעות וביקורים והיא השיבה:

"זה בסדר".

ואכן, כחצי שעה לאחר מכן, נדהמתי לגלות, שלא רק היא הגיעה, אלא, איתה במכונית הגיעו גם האב והתלמיד עצמו.

האם והתלמיד הניחו "משהו" בפתח ביתי, ואז פסעו לאחור, תוך שמירת מרחק, כדי שאוכל להרים את ה"משהו" שהם הניחו : אגרטל זכוכית גדול ובו צרור כלניות מרהיבות בשלל צבעים, ובתוך אריזה נאה במיוחד: ספל! זהו הספל המשמח ביותר והמענג ביותר שראיתי וקיבלתי בחיי. על הספל הודפס: "תודה על ההשקעה, באהבה (לוגו)", ובנוסף, תמונה בה אני מצולם בזום, כשאני מנגן במפוחית הפיצי שלי, שירי פסח בחג לתלמידים שלי ולבני משפחותיהם, כולל משפחת התלמיד.
התלמיד והוריו אמרו לי שהמחווה היא בשם כל משפחות הילדים אותם אני מלמד.
הם נכנסו לחצר ביתי, כשאני שומר מרחק, ונהנו לראות את שעוני השמש והירח שלי!

אמרתי להם, ש"אחרי הקורונה" הם מוזמנים להיכנס לדירתי ולראות את המילון שלי, את 11 ספרי החידות שלי, את המטבח הלוהט ביותר בישראל, ואת גלריית צילומי הצמחים המעניינת.

נאלצתי לעצור בעד דמעות ההתרגשות והאושר.