הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

"ידיד טלפוני" - שני הצדדים נשכרים

מאת: ד"ר אבי צפרוני

למיזם "ידיד טלפוני" - שפועל במסגרת תכנית "שערים" של משרד החינוך - נרתמו מאות ממתנדבי "ידיד לחינוך", כולל אותי. אנחנו מקיימים שיחות טלפוניות קבועות עם תלמידי תיכון מהחברה הערבית במטרה לשפר את מיומנותם בשפה העברית המדוברת ולחזק את ביטחונם - העצמי בשימוש בשפה שהיא לא שפת- האם שלהם ופחות הם נוטים להשתמש בה בחיי היום - יום.

נפלה בחלקי הזכות להירתם למיזם החשוב הזה כבר מראשית דרכו באמצעות עמותת "ידיד לחינוך", שבה אני חבר במזכירות הפדגוגית. המיזם הולם את שני דגליה של עמותת "ידיד לחינוך": הדגל האחד - סיוע מיטבי למערכת החינוך, והדגל האחר - רווחת הגמלאים באמצעות פעילות התנדבות, שמוסיפה נדבך חשוב לתחושת המשמעות בחייהם של הגמלאים במסגרת פעילותם המבורכת.

כמי שממשיך לקיים קשר טלפוני עם התלמיד הערבי, למרות שהמיזם הסתיים השנה כבר למעלה מחודש - רוצה אני להתמקד במאמרי בתועלות וברווחים לשני הידידים - הן לתלמיד והן למתנדב.

 

התועלות לתלמיד הערבי:

1.השיחות הטלפוניות הקבועות - אחת לשבוע - מאפשרות לתלמיד להתבטא בשפה העברית, ובדרך זו מתחזקת שליטתו בשפה הדבורה וגובר ביטחונו העצמי להביע את עצמו בשפה שאינה בשימושו השגרתי.

הגברת השליטה בשפה העברית תתרום לניעותו החברתית של התלמיד, וכתוצאה מכך, יתרחב מגוון האפשרויות הפתוחות לפניו הן בתחום הלימודי והן בתחום התעסוקתי.

כך לדוגמה, בשיחותיי עם התלמיד הוא סיפר לי על שאיפתו לקריירה אקדמית, ובמהלך אחת משיחותינו ערכתי איתו סימולציה, שבה אני מראיין אותו לקראת ראיון שייערך לו באוניברסיטה.

אכן זו המטרה המוצהרת והעיקרית של המיזם, אך לא ניתן להתעלם מתועלות נוספות שמפיק התלמיד מהמיזם, כמפורט להלן.

2. הקשר הדיאלוגי בין התלמיד למתנדב "בגובה העיניים" - מפחית דעות קדומות ביחס לגילנות - Agism - מושג שטבע הגרונטולוג רוברט באטלר, שמשמעותו: תפיסה סטראוטיפית של האדם עקב גילו, בלי להתייחס לתכונותיו האישיות. ברוב המקרים רווחת הגילנות כלפי הקשישים.

בדיאלוג המתנהל בין התלמיד למתנדב - התלמיד נוכח לראות שהוא עשוי למצוא עניין גם בשיחה עם אדם שיכול להיות סבו, ופער הגילאים איננו מהווה מחסום בתקשורת. בדרך זו פוחתת תפיסתו הסטראוטיפית את הקשיש.

 כך בשיחותיי עם התלמיד מצאנו תכונות משותפות לשנינו ואיתרנו תחומי עניין משותפים. דובבתי אותו להרחיב את הדיבור על כל אחד מהם.

3. המיזם תורם גם להפחתת דעות קדומות על בסיס לאומי. התלמיד חווה קשר של עזרה מצד המתנדב היהודי ורצון כן מצדו לסייע לתלמיד. הדברים חלים גם על המתנדב שלומד להכיר את התלמיד הערבי כאדם, בלי ליפול למלכודת של הכללות המבוססות על סטראוטיפים ודעות קדומות.

4. התלמיד נתרם גם מניסיון חייו של המתנדב ומהתובנות הרבות שצבר במהלך חייו. כך בשיחותיי עם התלמיד הוא סיפר על שאיפתו להיות מרצה באוניברסיטה, וכאדם שהתנסה בכך (כמרצה באוניברסיטה בקורסים להכשרת מנהלי בתי ספר) - נתתי לו "טיפים", שיסייעו לו בהגשמת שאיפתו.

5. השיחות מזמנות למתנדב הזדמנויות רבות לחזק ולהעצים את התלמיד. בדרך זו גוברת תחושת מסוגלותו העצמית ומתחזק ביטחונו העצמי. כך בשיחותיי עם התלמיד הוא הקריא לי שירים יפים שכתב והעביר אליי ציורים מדהימים שצייר. נתתי לו חיזוקים תוך הצבעה על נקודות החוזק שבשירים ובציורים.

6. המיזם עצמו משמש מודל התנהגותי לתלמיד. ככל שנוצר קשר טוב יותר בין המתנדב לתלמיד, כן גובר הסיכוי שהוא יפנים את ההתנדבות כערך ויתנדב בעצמו בהמשך מהלך חייו.

עד כה סקרנו את הרווחים לתלמיד, אך רווחיו של המתנדב אינם פחותים מרווחיו של התלמיד, אם לא למעלה מזה.

 

התועלות למתנדב:

בכל התנדבות שזורים מניעים אלטרואיסטיים יחד עם מניעים אנוכיים שלא תמיד המתנדב מודע להם. יודגש שגם אם מניעי המתנדב מכווני - עצמי, אין זה גורע מחשיבותה ומערכה של ההתנדבות, ומתוך שלא לשמה - בא לשמה, דהיינו: גם אם ההתנדבות נבעה ממניעים אנוכיים - לספק צרכים אישיים של המתנדב - בסופו של דבר, היא תורמת לחברה ולזולת, בבחינת: זה נהנה, וזה לא חסר.

ההבחנה בין שני סוגי המניעים היא דקה ביותר, והם בהחלט עשויים להיות משיקים זה לזה.

  1. מניעים אלטרואיסטיים של המתנדב:

המתנדב מתמקד לא בצרכיו- הוא, אלא בצורכי האחר. הוא פועל למען אמונות או ערכים שבהם הוא דבק ולמען מטרות חשובות שאותן הוא רוצה להגשים.

ויקטור פרנקל בספריו - "האדם מחפש משמעות" ו"הזעקה הלא נשמעת למשמעות" - מרחיב את המושג - מימוש עצמי שטבע מסלאו. לדבריו, המושג מימוש - עצמי אינו מצטמצם לתחומי ההגשמה הסובייקטיבית של העצמי, אלא הוא כולל גם את היכולת של הפרט לחרוג מעבר לגבולותיו, אל משמעות שיש להגשימה או לכל אדם אחר שיש לסייע לו.

נוכל להצביע על מספר מניעים אלטרואיסטיים, ביניהם:

א) רצון כן לסייע לתלמיד הערבי להגביר את שליטתו בשפה העברית כאמצעי חיוני להשתלבותו בחברה בישראל.

ב) המוטיבציה של המתנדב היא לצמצם פערים חינוכיים בין החברה היהודית לחברה הערבית. ההתנדבות תסייע לתלמיד להגביר את שליטתו בשפה העברית, גורם שעשוי לצמצם את הפערים החינוכיים.

ג) המתנדב מאמין בדו - קיום בין החברה היהודית לחברה הערבית ומנסה ליישם זאת ב"חלקת אלוהים הקטנה שלו". אם רבבות מתנדבים יהודים ינהלו שיח עם רבבות תלמידים ערבים - החברה בישראל תשנה את פניה. הגברת הסובלנות תצמצם בצורה משמעותית את גילויי הגזענות, שלצערנו הרב, עדיין ניכרים בחברה בישראל.

ד) המתנדב חדור בהכרה של ערך ההתנדבות ופועל על פי העיקרון: "נאה דורש - נאה מקיים". בדרך זו הוא משמש מודל לחוג מכריו שיאמצו את דרכו ויתנדבו, כל אחד בתחום שקרוב לליבו.

 

  1. מניעים מכווני עצמי של המתנדב:

לא תמיד מודע המתנדב למניעים האנוכיים של התנדבותו, וגם אם הוא מודע להם - עליו לראותם כלגיטימיים בהחלט, שהרי כל אדם קרוב לעצמו. גם הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, 18) - מעיד על כך, שכן אמת המידה לאהבת הזולת היא אהבה עצמית. רק מי שמקבל את עצמו וחי בשלום עם עצמו- יכול להשקיע אנרגיה נפשית בנתינה למען הזולת.

מניעים מכווני עצמי באים לידי ביטוי בהתנדבותנו  ומספקים לנו גם צרכים אישיים, ביניהם:

א) תחושת סיפוק והתרוממות - רוח בהצלחתנו לסייע. במהלך שיחותינו עם התלמיד מגייסים אנו את חוזקותינו. יכול אני להעיד על עצמי שלקראת כל שיחה אני מכין "שיעורי בית" ובוחר בנושא שראוי להתמקד בו, ובסיומה של השיחה אני חש קורת רוח. כל שיחה טלפונית נכללת במאגר החוויות החיוביות שלנו, ומהו אושר, אם לא מצבור של חוויות חיוביות?

ב) השיחות הטלפוניות תורמות נדבך נוסף לתחושת המשמעות שבחיינו. אנו מרגישים שעשינו דבר משמעותי בעל ערך. תחושת המשמעות בחיינו מטעינה בנו אנרגיות חיוביות ומחזקת את חוסננו הפיזי והנפשי גם יחד. בניסוחו של הפילוסוף פרידריך ניטשה: "כל מי שיש לו למה למענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך". ככל שאנו חווים יותר חיים מלאי משמעות, כן אנו מרגישים מאושרים יותר.

ג) השיחות הטלפוניות הן סוג של קשר בינאישי. ככל שמתרחב מעגל האינטראקציות הבינאישיות שלנו, כן אנו חשים טוב יותר עם עצמנו, שהרי ככלות הכל, האדם מטבעו הוא יצור חברתי.

ד) אנו מקבלים הערכה והוקרה - הן מצד התלמיד והן מצד הממונים על המיזם. ומי מאיתנו אינו זקוק מדי פעם ל"ליטוף האגו"?

ה) בפרקי אבות נאמר בשם בן זומא: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (פרק ד, משנה א).

בהקבלה לכך, בתלמוד נאמר בשם רב חנינא:

"הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי - יותר מרבותיי, ומתלמידיי - יותר מכולן" (תענית דף ז, עמוד א).

ואכן יכול אני להעיד על עצמי שלמדתי רבות מהתלמיד שלי על התרבות הערבית, על האיסלם ועל אורח החיים ביישובו.

ו) השיחות הטלפוניות מאפשרות לנו להגביר את מודעותנו העצמית ולצמצם, ככל שניתן, את תחומי העיוורון שלנו. אם נוצר קשר משמעותי בין המתנדב לתלמיד, יכול המתנדב לבקש מהתלמיד משוב על התהליך, כולל נקודות הטעונות שיפור, שהמתנדב לא היה מודע להן.

 

לסיכום, המיזם "ידיד טלפוני" - ברכה שורה בכנפיו הן לתלמיד והן למתנדב, כפי שנאמר: "המדליק נר מנר - זה דולק, וזה אינו חסר" (במדבר רבה פרשה יג).

שני הצדדים יוצאים נשכרים על פי הדגם של:  WIN - WIN זוכה – זוכה,

ובניסוחו של קארל רוג'רס: "במידה שיכולים אנו ליצור קשרים המעודדים את צמיחתו של הזולת, כן תשתקף גם צמיחתנו אנו".