הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

ספור על עכברים באמצע הקורונה - מאת תרצה הרמלין וזהבה הירט

סיפור שנוצר בעקבות הדברים עליהם דיברנו במפגש מתנדבי ביה"ס "קדם" בעמק חפר אצל דובי שטרן בחצר

הסיפור מתחיל בין חורשות ותלמים בבית חמים ונעים בו גרו ארבעה עכברים.

רצרצן, רחרחן ליבוט וחיבוט (הם גרו בעבר בעיירה בה סופר הסיפור "מי הזיז את הגבינה שלי")

כל אחד האמין שסוד החיים המאושרים טמון בשגרה, ודרכו היא האחת ויחידה.

בעיצומו של האביב בשיא הפריחה נחתה עליהם מכה נוראה, "קורונה" שמה. היא איימה על בריאותם, מקורות הכנסתם ושיבשה את שיגרתם.

ישבו לטכס עצה, כיצד ימשיכו את חייהם ולא יוותרו על חדוות החיים, ארוחה טעימה ושיגרה. הם לא הצליחו להגיע להסכמה.

חיבוט ביקש להמשיך ולהתחבט: מה בוער, לא נורא, יעבור הזעם ונחזור לשגרה.

ליבוט המשיך להתלבט למי להקשיב? לרחשי ליבו, לאיומי הממשלה או לחברים עמם חולק הוא דירה.

רצרצן לא הפסיק לרוץ לחפש דרכים חלופיות לשמור על השיגרה, והקשיב לכל האיומים והחדשות, כדי לא להפר הנחיות.

רחרחן פשפש בדברי המנהיגים ולא מצא שום נתונים, המצדיקים את האיומים והאיסורים. בדק מה קורה בעולם אצל עמים אחרים, והמשיך לשמור על השגרה, לפשפש בכל ידיעה.

בעת צרה החליטו להיעזר בשכניהם העכברים. זימנו פגישת חברים, שמרו על לבישת מסכות ומרחק של שני מטרים.

באו לפגישה שישה שחוו מצוקה, וחשבו שמצאו את הדרך הנכונה לשרוד את המגיפה, "קורונה" שמה.

אמר שיגרתי - אני שומר על סדר יום "מוגן", מאזין לזום, קשוב לעצמי ומפנה זמן לפגוש חברים רק כשברור לי, שהם מוגנים על ידי מסיכה ונמנעים ממגעים מיותרים.

מר שיגרתי מצא בקורונה ייתרון. היא מסייעת לי לשמור על שיגרה, ומעניקה לי זמן פנוי לרווחה. (קריאה, יצירה והנאה).

אמר ביזינס - "אל פחד" , סוד החיים זה להיות עסוקים. אני יוצא ומבקר חברים, נוסע לטייל, אבל לא למרחקים, ומתרווח בעולם הדיגיטלי שבו אני עם עצמי ללא שותפים. לעיר אני מאד מתגעגע, ומתי אהיה חופשי בלי איומים אינני יודע.

אמר טיבי - אני מחפש רק את הטוב בכל מצב, ומבקש: רק אל תגידו לי מה לעשות, אל תשיאו עצה ואל תאיימו בסכנות הממתינות לי, אם אצא מהדירה. בבקשה שכל אחד ישמור על עצמו ולא עלי.

אמר אתגרי - אני שומר על ערנות, הופך קושי לאתגר, לא עושה חשבון לקורונה. מתנהג כאילו היא איננה, מאתגר את המחשבה, החברים והמשפחה לשמור על שיגרה.

אמר זמיני - זה לא פשוט. הזמנים השתנו וגם התנאים. צריך לתכנן זמן לראות את הנכדים בגינה. ההתנדבות ממתינה לזמנים טובים יותר. אם הכל לא זמין, אז זה הזמן לטייל לבשל ולפנק.

אמר חיבוט - אני כעמיתי מתחבט ולא מוצא תשובה. מחכה לחיסון ולשנה טובה.

בתום המפגש נשאו עיניים אל השמיים. השמש שקעה הירח עלה. עוד יום בצילה של הקורונה חלף.

אך יום זה היה שונה משאר הימים, כי במפגש החברים פנים מול פנים, הרגישו שניצחו את האיומים ויש להם את הכוח לשמור על הבריאות ושמחת החיים והקשרים החברתיים.

מסיכה, מרחק והרבה אהבה והקורונה לא תכניע אותך

קדימה הגבינה מחכה והיא כה טעימה.

 

הסיפור בהשראת הספר "מי הזיז את הגבינה שלי" אותו כתב ספנסר ג'ונסון