הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

21.10.14 – יום שחרור באר שבע

כתבה: יפה חכמון

מסורת היא לנו, זו השנה החמישית, בה נרתמים מתנדבי "ידיד לחינוך" הוותיקים למפגש עם תלמידי בתי הספר היסודיים לספר ולהציג את סיפורה של העיר באר שבע, כפי שהם חוו אותה בצעירותם.

יום חגיגי זה רווי בתכונה ובהתרגשות של כל המשתתפים.

יש לנו, וותיקי העיר, עניין לספר על קורות העיר, ולשמר את צביונה וייחודה. השנה הכינו המתנדבים מבעוד מועד הרצאות, מצגות, עזרים וכלים להמחשת הנושא.

נכנסנו, חנה ואני, לכתה בה פעלו גואל דרורי, יקיר העיר באר-שבע, ומשה גולן, ראש קבוצת מתנדבי בי"הס "מצפה". התרשמנו והתענגנו על ההסברים,  המצגות והגישה החינוכית המיוחדת. הם דברו בשפה נאה השווה לכל נפש והשאירו זמן לשאלות. התלמידים הקשיבו מרותקים. ריגש אותי הלהט שאפף את פעילותם.

גם אני נכנסתי לכתה ד', הפעלתי את התלמידים, ושאלתי, מה ידוע להם על העיר. התלמידים החביבים הפגינו ידע נרחב הן ברקע ההיסטורי והן בבאר שבע העכשווית. סיפרתי להם על באר שבע שלי, על שכונת ילדותי, הנופים וההווי שרווח בעיר. חנה חדד, הרכזת שלנו העבירה בין התלמידים תמונות על באר שבע בראשית דרכה, וסיפרה את סיפור העץ הבודד . הילדים התלהבו מאוד מהתמונות וגילו עניין רב. נהניתי מהשאלות הענייניות שהם שאלו.  הזמן עבר ביעף. המחנכת הסבירה פנים, הצוות והמנהלת בבית הספר יחדיו קיבלו אותנו בלבביות. התמוגגנו מנחת, יצאנו עם תחושה של התרוממות רוח.

ע"פ דיווחי הרכזים והמנהלים, כל המתנדבים עשו מלאכתם נאמנה והסבו גאווה למשפחת "ידיד לחינוך".

מנהלי/ות בתי הספר הפגינו שביעות רצון והערכה שבאו לידי ביטוי ע"י מחמאות, פרגון ותעודות הערכה .

ראוי לציין כי אנו, משפחת "ידיד לחינוך" גאים בעירנו ורואים עצמנו שגרירים להפצת כל מידע על עיר זו.

מעבר לנושא זה, אם תשאלו כל מתנדב, מה תחושתו באשר לפעילות, הרי שמשפט אחד שגור בפי כולם: "אנו מקבלים יותר מאשר נותנים, כי לתת ,פירושו לקבל. בעצם הנתינה טמונה חדוות הקבלה.

 

 

 

 

 

 

העץ הבודד

העץ ניטע, כנראה, בתקופה העותמנית בלב המדבר, קרוב לעיר באר שבע. ראש העיר הראשון סימן אותו (ידו  לעבר העץ מושטת בתצלום) ובחזונו העץ יסמן את גבולה של באר שבע העברית. במשך השנים גדלה וצמחה העיר לאין ערוך, ומזמן כבר עברה את גבולות העץ. עד היום עומד העץ הזה נטוע בלב שכונה ד ' שבעיר, ושום טרקטור לא הזיז אותו ממקומו. סיפורו של העץ מתועד בכתבות ובתצלומים במשך כל שנות קיומה של העיר כסמל להתרחבותה ומעמדה התרבותי והחברתי.

 

 

 

 

 

 

                 העץ כפי שהוא נראה כיום