הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

שיעור בהתנדבות

מאת: שולה אפרת, משמר העמק

אני מתנדבת חדשה.

בעברי המקצועי הייתי מורה-מחנכת מכיתה ג' עד י"ב, ומנהלת מייסדת של בית-ספר יסודי בעמק החולה. תמיד מובילה, יוזמת, מנהיגה וקובעת את המה ואת הלמה ואת האיך.

אחרי שנים רבות של עשייה חינוכית פרשתי מתוך הרגשה שעשיתי את שלי ודי לי בכך. אבל בזמן האחרון חזרו ונשנו חלומות בהם אני נקראת שוב לדגל, חוזרת לחינוך, וטוב לי בו, כמו לא הפסקתי מעולם.

הבנתי שהקול קרא לי, ואני צריכה ללכת והחלטתי לחזור כמתנדבת.

והנה אני מוצאת את עצמי בעמדה ממש הפוכה לזו שהיכרתי כל כך טוב: נוכחת-נפקדת. יושבת בצד, מוכנה לכל קריאה שתבוא, מבצעת בדיוק מה שנדרש ממני בכל רגע נתון, ולא טיפה יותר. ללא שיפוטיות, ללא ביקורת, ללא משוא פנים.

האם זה אפשרי בכלל?

במהלך השנה הזאת למדתי את השיעור החשוב מכל בשלב הזה של חיי:

את "חוכמת המתנדב הזקן": היה מי שאתה, תן ביטוי לכישוריך וניסיונך תוך הקשבה למה שקורה סביבך בכיתה והיענות לכל צורך שעולה בה ביושר, בהגינות, בצניעות, במידה הנכונה, ועם המון סלחנות. השאר את האגו מחוץ לדלת. תן כבוד לכל ילד ולמורה, ואל תראה כפחיתות כבוד מצבים בהם אתה צריך להיות "זבוב על הקיר". זה חלק מתפקידך כמתנדב.

גם אם בית-הספר הזה הוא לא מה שאתה זוכר מעברך, ושיטת הלימודים הנוכחית לא נראית לך, והנהלים בכיתה לא תמיד לרוחך – זכור שהחינוך נשאר חינוך, והמורה נשאר מורה, והילדים נשארים ילדים, וכשאתה פותח את הדלת בבוקר ונכנס לכיתה וכל הילדים צוהלים לקראתך, ואושר גדול מציף אותך - דע כי אתה בדרך הנכונה. ואידך זיל גמור.