הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

שבעים הוא השישים החדש – לא ירחק היום בו כל גמלאי מתנדב יהפוך למשאב כלכלי, שצריך להפיק ממנו את המירב

מאת: דיאנה שרי

בשנה 2020 יוכפל מספר בני השבעים בישראל. תפקוד חלק גדול מבני השבעים כיום, דומה לתפקוד הוריהם בגיל שישים. העלאת גיל הפרישה נדונה כבר שנים אחדות בארץ ובעולם, ובינתיים נוצרה קבוצת גיל משמעותית מבחינת כמות ואיכות, שמסוגלת לתרום לחברה מהידע והניסיון שצברו במשך שנים. עד שתיפתר בעיית גיל הפרישה, התנדבות בטיפוח הדור הצעיר, מהווה תחליף ראוי, העומד לרשות הגמלאים.

אם בגיל 60-70 "להיות "סבא או סבתא טובים" מילא את רוב הצרכים, עם עליית תוחלת החיים, זה כבר אינו מספיק. הנכדים מתבגרים ונוצר חלל ריק. קיים צורך להרחיב את קהל היעד.

ההתנדבות מהווה אמצעי לסיפוק צרכים רגשיים אוניברסליים, שטיפוחם חיוני לשמירת הערך העצמי: הצורך להרגיש שייך והצורך להרגיש רצוי, להשתייך לקבוצה עם מאפיינים דומים לשלו, ולהרגיש רצוי - בעל יכולת השפעה בתוך הקבוצות בהן הוא פועל.. (קבוצת גמלאים, קבוצת מתנדבים, קבוצת נגנים, קבוצת מיטיבי לכת, משפחה, קבוצה חברתית, פוליטית).

בהתאם לתהליך השנוי שעוברת החברה, משתנה גם אופי ההתנדבות בבתי הספר. יש כמות גדולה של מתנדבים המביאים איתם ניסיון מקצועי בתחומים בהם עסקו לפני פרישתם ויוצרים פעילויות ייחודיות. כל אחד ראוי לכתבה.

-----------------------------

"אני מורה לאנגלית, רוצה שאעבוד אתך בכיתה ונחלוק את המטלות?"
התשובה הספונטנית הייתה "כן"

-----------------------------

הרהרתי בכך, כמתנדבת, בדרך לראיון ראשון עם מנהלת בית הספר "שמעוני" בפתח תקוה. המחשבות התמקדו בתרומה שביכולתי להעניק לביה"ס. עסקתי רוב חיי בחינוך כיועצת חינוכית, סגנית מנהלת ומורה לאנגלית. מלכי רבינוביץ, מנהלת ביה"ס, הסבירה לי בפגישה, שמתנדבים בדרך כלל, עובדים עם מספר מצומצם של תלמידים מחוץ לכיתה, ושאני אהיה צמודה למורה לאנגלית בכיתות ה' – ו'. כשהצעתי למנהלת לעבוד עם המורה בכיתה, נעניתי בתחילה בשלילה. בתום המפגש, היא הובילה אותי לכיתה בה התקיים שעור אנגלית. היה חם, סוף יוני. המורה פתחה את הדלת בעיניים עייפות. באופן אינסטינקטיבי, חיבקתי אותה ואמרתי בפשטות: "אני מורה לאנגלית, רוצה שאעבוד אתך בתוך הכיתה ונחלוק את המטלות?" התשובה הספונטנית הייתה "כן". אני מניחה שלא כל מורה הייתה מסכימה בקלות, לחלוק שיעור עם מורה ותיקה. אבל שולי, אישה חרדית מקסימה, מורה מסורה עם בטחון עצמי,שיתפה פעולה באופן יוצא מהכלל, וכך גם המנהלת. ההישגים לא אחרו לבוא. חל שיפור ברמת הציונים בכל הכיתות שחלקנו. השנה, לבקשת בית הספר, הוספתי ימי עבודה. אני מרגישה חלק מהצוות. זה לא היה מתרחש לולא הפתיחות של ההנהלה והחיבוק החם שמעניק בית הספר למתנדבים.

 אמנם, הגעתי מתחום החינוך, אז היה לי קל להשתלב. אך לכל אחד יש תחום ייחודי בו הוא יכול לתרום.  יש הרבה מתנדבים בפתח תקוה, שעסקו בתחומים שונים, כגון מוזיקה, בנקאות, שח מט, שחיה, תפירה וניצלו את הידע והניסיון ליצירת פעילויות יוצאות דופן עבור התלמידים. לשם כך, צריך להיות יצירתי ולגייס את שיתוף הפעולה של המערכת. כל פעילות כזו ראויה לכתבה.

מערכת החינוך משוועת לידיים עובדות. הכיתות צפופות וקשה להגיע לכל תלמיד. אמנם הדור הצעיר כיום רוכש בקלות ידע מהרשת, אך זקוק לחיזוק של מבוגר, כדי להעניק לו העצמה רגשית ובמקרים שצריך, שפור הדמוי העצמי, על מנת שיעז לחלום ולהגיע למימוש עצמי כמבוגר. כל אחד ראוי לכך.

ההכרה של מערכת החינוך בפוטנציאל הגלום בהתנדבות, עולה עם גידול במספר המתנדבים. התופעה תופסת תאוצה ככל שתרבות חדשה מתפתחת. לא ירחק היום שבו יתחילו לחשב כלכלית את התרומה של קבוצת הגמלאים, הן למערכת החינוך והן למדינה בכלל. כל גמלאי מתנדב יהפוך למשאב כלכלי שצריך להפיק ממנו את המרב. זה יחייב את כל המנהלים וראשי הממסד שעדיין לא מודעים לשנוי, לעשות חשיבה מחודשת.