הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

רעיה סול ממודיעין: כך הרגשתי בכנס העשור ל"ידיד לחינוך"

חזרתי מהאירוע המרשים שהיה השבוע בשוהם ונזכרתי בסבתא שלי. למה נזכרתי ? כי עסקתי בהשוואות. זוכרת את סבתא בשנות השבעים והשמונים שלה, לבושה תמיד בשמלה כהה, עד הצוואר וכמעט עד הקרסול, שיער שיבה אסוף בקפידה בפקעת מאחור, יושבת בבית, עסוקה במטבח, במשחק קלפים עם עצמה (פסיאנס) וכמובן מקבלת בברכה את הנכדים ושאר בני המשפחה.

שני דורות מאוחר יותר, יום שלישי, עשר בבקר, בחטיבת הביניים "יהלום" שבשוהם, המוני סבתות (גם סבים) חייכניות ודינמיות בגילאי שבעים שמונים, חלקן הגיעו נוהגות ברכבן, לבושות שמלות פרחוניות ועליזות, מכנס צמוד וחולצה, מאופרות ומקושטות, וסבתא שלי עולה וצצה בזיכרוני.

הגענו למקום ממודיעין (נציגות יפה של 11 מתנדבים) בעזרתו המסורה והמדויקת של ידידנו "וויז", אך דווקא אנחנו ולא הוא, זיהינו מיד את היעד עם שלט "ידיד לחינוך" והבלונים המתעופפים.

את פנינו קבלו שולחנות ערוכים בכל טוב, שתייה לרוב והמון חיוכים, נשיקות וחיבוקים.באולם המבואה- מדבקות ריקות ועגולות, מבחר טושים, ולעבודה: "התנדבות היא בשבילי"... הלוח התמלא מיד, כל אחד להרגשתו רשם שם מה נותנת לו ההתנדבות.

עוד צעד, ואנו לפני שולחן עם שלטים לרוב, באותו נושא: איזה מכל המשפטים הכתובים מדבר אליך ביותר, בחר שלט, תפוס מקומך מול הצלם ותונצח בתמונת מגנט.

נכנסנו לאולם האודיטוריום הממוזג, הנחיה חיננית ביותר של לאה רוזנברג, נאומים, ברכות, שבחים, כמה ההתנדבות חשובה, כמה אנו נותנים ומחזקים, כמה עוזרים ומועילים, הופעות מוסיקליות, נוסטלגיה איך הכול התחיל, הצדעה למייסדים.

 הסתכלתי על היושבים באולם, וראיתי כל כך הרבה פנים שמחות, מסביבי כל דקה עוד מפגש, עוד חיבוק חם ונשיקה, הרגשה אמיתית של שבת אחים גם יחד.

היטיבה לתאר זאת אחת החברות : "הרגשתי גאוות יחידה שאני חלק מידיד לחינוך, הכול היה מושלם".

לאלבום התמונות שצילמה דליה זליקה