הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

רעיה ונמרוד מחיפה מספרים:

"ההרגשה שלנו נהדרת בשל היכולת שלנו להעניק לילדים הזקוקים לכך"

מאת: רעיה מנור

שמי רעיה מנור, גימלאית בת 73, מתנדבת שנה שלישית בבי"ס היסודי "יזרעאליה" שבחיפה. בן זוגי נמרוד כץ, בן 76, מתנדב גם הוא שנה שלישית באותו בית ספר.

בתחילת ההתנדבות לא ידענו מה אנחנו אמורים לעשות עם התלמידים. קיבלנו חומר מהמורה ועזרנו לילדים שקשה להם ללמוד בתוך הכיתה הגדולה.

במהלך השנה השתתפנו בסדנאות והרצאות של "ידיד לחינוך", הבנו את המסר שאנחנו לא אמורים להוביל את הילדים לבחינות בגרות, אלא להיות איתם, להקשיב להם ובעיקר להיות שם בשבילם.

נדמה לי שרוב המתנדבים מבינים את המסר של "ידיד לחינוך", אבל יש בינינו גם מתנדבים שלא מבינים למה הם צריכים לשבת עם ילד שלא רוצה ללמוד.

בשנת ההתנדבות הראשונה שלי, קבלתי ילד מכיתה ב' שידע מעט מאוד עברית, לא הכיר את השפה, את החגים, את השפה המדוברת בין הילדים, והרגיש שהם דוחים אותו. המורה נתנה לי את הספר שהילדים בכיתה ב' לומדים ממנו שפה, ומהר מאוד הבנתי שהספר לא יעזור. סגרתי את הספר, והתחלתי ללמד אותו מילים בסיסיות, כמו שמלמדים ילד בן שנתיים. במשך השנה הראשונה הבאתי משחקים של הנכדים שלי מהבית ורכשתי את אמונו בכך שאני מאמינה בו, לא צוחקת אם הוא טועה במילה, ושמחה עם כל מילה חדשה שהוא מצליח להגיד ולכתוב.

בשנה השניה ביקשתי אישור ממנהלת ביה"ס והיועצת להיות איתו את כל שעות ההתנדבות (4 שעות) והן קיבלו בברכה את הרעיון. המשכתי וראיתי שצעד אחרי צעד הוא מתקדם, מבין, רוכש חברים מבין ילדי הכיתה ומתחיל לקרוא עברית. (בבית השפה המדוברת היא רוסית, מתוך מחשבה שיוכל לתקשר עם הסבא והסבתא).

היום, הילד לומד עם הכיתה, מתבלט בתחומי ספורט וציור ויודע לדבר עם הילדים בשפה שמובנת להם.

----------

נמרוד קיבל ילדים שהתקשו בחשבון, בהנדסה ובאנגלית, כשלא מעט קשיים נובעים גם מכך שלהורים אין היכולת לשבת עם הילדים ולעזור להם להשיג פערים בחומר הנלמד.

ההרגשה של שנינו נהדרת בשל היכולת שלנו להעניק לילדים הזקוקים לכך, תוספת שעות כדי ללמוד בכיתה הרגילה, וגם בשל השמחה שהילדים באים אלינו. הם מאוכזבים כשאנחנו פעם לא יכולים להגיע.

"ידיד לחינוך" מעניק את התמיכה המקצועית ומאפשר לנו לא רק לתת, אלא גם לקבל. בשנה שעברה השתתפנו בסדנת למידה והעשרה בת ארבע שעות פעם בשבועיים במשך ארבעה חודשים וגם השנה אנחנו משתתפים בסדנא במכללת גורדון ונהנים מכל שעה.

אין ספק שהקבלה והחיבוק לו אנחנו זוכים בבית הספר מ"ידיד לחינוך" ומעירית חיפה, מעניקים לנו את היכולת להמשיך ולתת לאותם ילדים שזקוקים לנו.