הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

רונן שרון מהרצליה, חריג בנוף הגימלאים ב"ידיד לחינוך", רק בן 49

רונן שרון הוא בין התופעות החריגות ב"ידיד לחינוך", "בלהה, הרכזת הישובית בהרצליה, מכנה אותי הינוקא שבחבורה", כך הוא אומר, ובאמת, רונן הוא בן 49, נשוי ואב לשניים (עינב בת 12.5 – כיתה ז', עידו בן 9.5 – כיתה ד'). הוא מודע לעובדה שהצטרף לעמותה של גימלאים שפרשו מעבודתם. "האמת שזה מאוד נחמד מבחינתי להיות הכי צעיר בחבורה, כי בדרך כלל בקבוצות אחרות שבהם אני חבר (הורים של ילדים, חברים, מקומות עבודה וכו'), אני בדרך כלל דווקא הקשיש בחבורה.

רונן מתנדב ב"ידיד לחינוך" זו השנה השנייה בביה"ס יוחנני בהרצליה. "לפני כשנה, החלטתי לעזוב את מקום העבודה האחרון שלי כשכיר ולצאת לדרך חדשה כעצמאי, אני כלכלן במקצועי. בזמן שהתפנה לי החלטתי לתרום לקהילה, ובחרתי לסייע לילדים בתחום המתמטיקה באמצעות "ידיד לחינוך". לעמותה הגיע רונן אחרי ששמע עליה מאמו, מלכה שרון, שמתנדבת בביה"ס אלון בגבעתיים מראשית היווסדה, והרי לכם סיפור של אם ובנה שמתנדבים באותה העמותה, הוא בהרצליה והיא בגבעתיים.

רונן מודה שההתנדבות טבועה בדמו, "חד משמעית מהבית", הוא מאשר. זה בא משני הורי, אמא באופן ממוסד יותר ואבא בדרכים שלו – תמיד עוזר למי שצריך.

רונן עצמו חנך ילדים בעת לימודיו באוניברסיטה במסגרת פרוייקט "פרח", התנדב במתנ"ס בלוד ועבד עם ילדים אתיופיים, עזר להם בלימודים וגם בהקניית מיומנויות חברתיות. הוא למד את שיטת אלבאום ועבד עם ילדים עם קשיי קשב וריכוז.

"במסגרת "ידיד לחינוך" בשנה שעברה (התשע"ו) התנדבתי בשיעורים באופן פרטני עם 5 ילדים (מכיתות ב' עד ו'). נהניתי מהעשייה ומהנתינה. הילדים שסייעתי להם גם הם מאוד נהנו, והתקדמו יפה במקצוע המתמטיקה. בכל נתינה, יש גם הרבה קבלה... בסיום השנה שעברה בעת הפרידה מחמשת הילדים שליוויתי לאורך השנה, קיבלתי מהם הרבה פרגון, העצמה, ואהבה.

הבנתי, כי באמצעות המחשה לילדים, הרבה יותר קל להם להבין מושגים מופשטים כמו מטר רבוע, היקף, שטח, נפח ועוד... בחלק גדול מהשיעורים אני מוציא את הילדים החוצה לחצר כדי שילמדו את המושגים "דרך הרגליים" – מדידת היקף מגרש הכדורסל, הבנת השטח של מטר רבוע, הבנת המושג שטח של עיגול, הבנה מהו נפח של תיבה, ועוד.

בכל מפגש אני מקדיש את חמש הדקות האחרונות של המפגש למשחק או פעילות כיפית אחרת שבוחרים הילדים, כדי להגביר אצלם את המוטיבציה.

במהלך שנת הלימודים יצרתי קשר טוב עם רכזת המתמטיקה בבית הספר (גב' מרטה אסא), והצטרפתי אליה לחלק מהשיעורים בכיתות, כדי לסייע לה בכיווני למידה יצירתיים".

רונן פיתח מצגת בנושא חשיבה יצירתית / חשיבה מחוץ לקופסא, שמטרתה להקנות יכולת של חשיבה יצירתית באמצעות סיטואציות/ מצבים, משחקים, חידות ופתרונות. בהסכמת צוות בית הספר (המנהלת, הסגנית והיועצת) העביר את המצגת במספר כיתות בבית הספר (ג' עד ו') בדרך זו הצליח להגיע להרבה יותר ילדים בבית הספר. רונן אף מציע לבקש מילדי הכתה לבצע משימה כיתתית בתחום החשיבה היצירתית, בהתאם ליכולות האפשריות בכל שכבת גיל.

ביקשתי מרונן לתת לי דוגמאות לשאלות הדורשות חשיבה יצירתית, והוא משיב: אני מציג חידה:

10 ו-20 הם לא שלושים. אבל אם מוסיפים כאן 40, אז זה 11. (כדי לאתגר אתכם הקוראים, התשובה בסוף הכתבה).

העניין הוא, מסביר רונן, שלא תמיד צריך לחשוב במושגים המקובלים. צריך לחשוב באופן יצירתי, ברבדים אחרים. זה משהו שאפשר לרכוש, הוא אומר. יש טכניקות לפיתוח חשיבה יצירתית.

"אני נרגש וממתין בציפייה רבה לשנת הלימודים החדשה, ומקווה להמשיך באותו הקצב עוד שנים רבות... (זה היתרון בלהתחיל מוקדם – בגיל 48...) מסכם רונן.

 

רונן שרון הוא בין התופעות החריגות ב"ידיד לחינוך", "בלהה, הרכזת הישובית בהרצליה, מכנה אותי הינוקא שבחבורה", כך הוא אומר, ובאמת, רונן הוא בן 49, נשוי ואב לשניים (עינב בת 12.5 – כיתה ז', עידו בן 9.5 – כיתה ד'). הוא מודע לעובדה שהצטרף לעמותה של גימלאים שפרשו מעבודתם. "האמת שזה מאוד נחמד מבחינתי להיות הכי צעיר בחבורה, כי בדרך כלל בקבוצות אחרות שבהם אני חבר (הורים של ילדים, חברים, מקומות עבודה וכו'), אני בדרך כלל דווקא הקשיש בחבורה.

רונן מתנדב ב"ידיד לחינוך" זו השנה השנייה בביה"ס יוחנני בהרצליה. "לפני כשנה, החלטתי לעזוב את מקום העבודה האחרון שלי כשכיר ולצאת לדרך חדשה כעצמאי, אני כלכלן במקצועי. בזמן שהתפנה לי החלטתי לתרום לקהילה, ובחרתי לסייע לילדים בתחום המתמטיקה באמצעות "ידיד לחינוך". לעמותה הגיע רונן אחרי ששמע עליה מאמו, מלכה שרון, שמתנדבת בביה"ס אלון בגבעתיים מראשית היווסדה, והרי לכם סיפור של אם ובנה שמתנדבים באותה העמותה, הוא בהרצליה והיא בגבעתיים.

רונן מודה שההתנדבות טבועה בדמו, "חד משמעית מהבית", הוא מאשר. זה בא משני הורי, אמא באופן ממוסד יותר ואבא בדרכים שלו – תמיד עוזר למי שצריך.

רונן עצמו חנך ילדים בעת לימודיו באוניברסיטה במסגרת פרוייקט "פרח", התנדב במתנ"ס בלוד ועבד עם ילדים אתיופיים, עזר להם בלימודים וגם בהקניית מיומנויות חברתיות. הוא למד את שיטת אלבאום ועבד עם ילדים עם קשיי קשב וריכוז.

"במסגרת "ידיד לחינוך" בשנה שעברה (התשע"ו) התנדבתי בשיעורים באופן פרטני עם 5 ילדים (מכיתות ב' עד ו'). נהניתי מהעשייה ומהנתינה. הילדים שסייעתי להם גם הם מאוד נהנו, והתקדמו יפה במקצוע המתמטיקה. בכל נתינה, יש גם הרבה קבלה... בסיום השנה שעברה בעת הפרידה מחמשת הילדים שליוויתי לאורך השנה, קיבלתי מהם הרבה פרגון, העצמה, ואהבה.

הבנתי, כי באמצעות המחשה לילדים, הרבה יותר קל להם להבין מושגים מופשטים כמו מטר רבוע, היקף, שטח, נפח ועוד... בחלק גדול מהשיעורים אני מוציא את הילדים החוצה לחצר כדי שילמדו את המושגים "דרך הרגליים" – מדידת היקף מגרש הכדורסל, הבנת השטח של מטר רבוע, הבנת המושג שטח של עיגול, הבנה מהו נפח של תיבה, ועוד.

בכל מפגש אני מקדיש את חמש הדקות האחרונות של המפגש למשחק או פעילות כיפית אחרת שבוחרים הילדים, כדי להגביר אצלם את המוטיבציה.

במהלך שנת הלימודים יצרתי קשר טוב עם רכזת המתמטיקה בבית הספר (גב' מרטה אסא), והצטרפתי אליה לחלק מהשיעורים בכיתות, כדי לסייע לה בכיווני למידה יצירתיים".

רונן פיתח מצגת בנושא חשיבה יצירתית / חשיבה מחוץ לקופסא, שמטרתה להקנות יכולת של חשיבה יצירתית באמצעות סיטואציות/ מצבים, משחקים, חידות ופתרונות. בהסכמת צוות בית הספר (המנהלת, הסגנית והיועצת) העביר את המצגת במספר כיתות בבית הספר (ג' עד ו') בדרך זו הצליח להגיע להרבה יותר ילדים בבית הספר. רונן אף מציע לבקש מילדי הכתה לבצע משימה כיתתית בתחום החשיבה היצירתית, בהתאם ליכולות האפשריות בכל שכבת גיל.

ביקשתי מרונן לתת לי דוגמאות לשאלות הדורשות חשיבה יצירתית, והוא משיב: אני מציג חידה:

10 ו-20 הם לא שלושים. אבל אם מוסיפים כאן 40, אז זה 11. (כדי לאתגר אתכם הקוראים, התשובה בסוף הכתבה).

העניין הוא, מסביר רונן, שלא תמיד צריך לחשוב במושגים המקובלים. צריך לחשוב באופן יצירתי, ברבדים אחרים. זה משהו שאפשר לרכוש, הוא אומר. יש טכניקות לפיתוח חשיבה יצירתית.

"אני נרגש וממתין בציפייה רבה לשנת הלימודים החדשה, ומקווה להמשיך באותו הקצב עוד שנים רבות... (זה היתרון בלהתחיל מוקדם – בגיל 48...) מסכם רונן.