הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

ראיון עם ד"ר שי פרוכטמן, מנהל האגף לחינוך יסודי וחט"ב בנתניה - "אני רואה ב'ידיד לחינוך' שותפים"

ד"ר שי פרוכטמן (שכולם קוראים לו שי), מנהל האגף לחינוך יסודי וחטיבות הביניים בנתניה הוא איש חינוך בבסיסו. למרות שאין לו תעודת בגרות, הוא התקבל לסמינר הקיבוצים אפילו בלי פסיכומטרי, התאהב בחינוך, התקבל בקלות ללמד ולחנך בבית הספר של תנועת העבודה, "א.ד.גורדון" ואחרי שנה כבר שימש שם כסגן מנהל. אחר כך עבר פרוכטמן לנהל את ביה"ס "אשלים" בחולון במשך שמונה שנים. הצעד הבא היה ניהול האגף לחינוך יסודי וחטיבות הביניים בנתניה, שם הוא משרת כבר חמש שנים. פרוכטמן, שכולם קוראים לו שי, הוא גם בעל תואר דוקטור לפילוסופיה.

אחרי כל אלה, יש משקל משמעותי לדברים שהוא אומר על "ידיד לחינוך" בכלל ועל "ידיד לחינוך" בנתניה. "יש במערכת הרבה גופים אינטרסנטיים שבאים כאילו כעמותות, אבל בעצם גוזרים קופון. ב'ידיד לחינוך' זה נקי", הוא אומר.

"החיבור הראשון שלי עם 'ידיד לחינוך' היה בחולון כשניהלתי את ביה"ס היסודי 'אשלים'. אהבתי מאד לעבוד איתם. ביה"ס היה הגדול ביותר במחוז ת"א (800 תלמידים מכיתות א – ו), ואפילו שיש חמישים מורות מחויבות ואפילו עוד שלושים מורים מקרן 'קרב', עדיין יהיו תלמידים שפשוט לא רואים אותם. כשיש אדם נוסף בדמות המתנדב, הדבר פותר הרבה קשיים וקצרים עם התלמידים. גם ההורים יודעים שיש עוד מישהו שרואה את הילדים שלהם ואילו אני, כמנהל, ידעתי שיש לי עוד משאב".

"כמנהל מחלקת החינוך היסודי וחטיבות הביניים בעיר נתניה", אומר פרוכטמן,"פניתי והמלצתי ש'ידיד לחינוך' יקבלו את אות המצטיין מראשת העיר, הגב' מרים פירברג איכר, המכירה היטב את פועלם ומעריכה את עשייתם. באופן אישי, הרציתי בנושא החינוך בעיר בפני המתנדבים, באתי לברך אותם בתחילת השנה, אני משתף אותם בתכניות החינוך העירוניות, וכל זאת מכיוון שאני רואה בהם שותפים. גייסתי לתמיכה בהכשרתם גם את מרכז מת"י (מרכז תמיכה יישובי) אשר יגיע וירצה בפניהם על התמודדות וצרכים של ילדים מאתגרים. אף מנהלת המת"י בעצמה תגיע ותתן הרצאה למתנדבים על ילדים עם בעיות התנהגות, הכל כדי שהמתנדבים ירגישו שהעיר נותנת להם בחזרה. להגיד רק את המילה תודה זה לא מספיק, יש גם להחזיר עשייה".

פרוכטמן מדגיש שעבודת המטה והאירגון עושים את ההבדל בין "ידיד לחינוך" לבין גופים התנדבותיים אחרים, "הדרך שבה הם רואים את תפקידם היא שונה מגופים אחרים. מירה תמיר, רכזת 'ידיד לחינוך' בעיר, לא מרפה ממני, נפגשת איתי, כותבת לי מה היא צריכה מבחינת מיקומי פגישה למתנדבים, מבחינת מרצים, היא חיה ונושמת את התפקיד, עוקבת אחר התייחסותם של המנהלים והמורים למתנדבים, משתפת אותי, ואם יש צורך להתערב, אני מרים טלפון לביה"ס, הכל ברוח טובה. יחסים טובים הם חשובים. אני פונה למנהלים, מבקש שיתייחסו למתנדבים, שיתעניינו, שישתפו אותם גם בקפה של חדר המורים בלי לשאול מי ישלם. הם באים להתנדב, תנו להם".

"ועוד משהו, נתניה היא עיר קולטת עלייה, השנייה בארץ אחרי ירושלים. קלטנו בעיר המון משפחות מצרפת. הילדים העולים מגיעים לבתי הספר ומרגישים אבודים. "ידיד לחינוך" באו אלינו עכשיו עם התכנית "ידיד לעולה". התכנית אמורה להתחיל בקרוב. המתנדבים אמורים לסייע לאותם ילדים שנתקלים כאן בתרבות שונה, במנהגים אחרים, שלא לדבר על השפה. זה מבורך".