הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

על סדנת העצמה אישית שעברו מתנדבי העמותה בבת ים

מאת: דינה בר ציון

שלום חברים

בחודשיים שחלפו, השתתפנו בבת ים, בסדנת העצמה מטעם "ידיד לחינוך" בהנחייתה של ורדית בוכניק.

הסדנה הייתה בת חמישה מפגשים חוויתיים.

פתחנו בשאלה, מיהו המתנדב האידיאלי בעינינו, ועל הלוח נרשמו בזה אחר זה יכולותיו ועוצמותיו של המתנדב: אמפתי, אוהב, מעניק, מתמיד בעבודתו, בעל סבלנות המאמין בכוחו של הפרט להשתנות, בעל מחויבות ומהווה דוגמא אישית לתלמידיו. הדיון ביכולותינו העצים אותנו מאוד, יחד עם ההבנה, ששיפורים, גם אם קטנים, מחוללים את השינוי בדרך למטרה.

נושאו של המפגש השני היה תקשורת בינאישית, בתקשורת כזו קיימים מעביר המסר ומקבל המסר. אם התקשורת אפקטיבית, מקבל המסר מבין אותו בדיוק כפי שהתכוון המוסר, אך כשזה אינו קורה, נוצר קצר. למדנו שהאחריות להעברת המסר היא על המוסר ועליו לוודא שאכן הוא מובן לשני. הוא צריך לשאול את עצמו : האם הייתי ברור ?

תירגלנו העברת מסרים מאיש לרעהו, ואכן לא תמיד המסרים הובנו כהלכה ולעתים היו קצרים בתקשורת.

אנחנו, כמתנדבים למדנו מכל זה להיות קשובים ופתוחים לדעות אחרות, ואיך לתקן את עצמנו. למדנו להתבונן בשפת הגוף של עמיתינו, למדנו ניהול רגשות תוך גילוי איפוק ומתן תגובה ממקום רציונלי ולא ממקום ריגשי, ובכך ליצור תקשורת אפקטיבית עם בני שיחנו וכמובן עם תלמידינו.

המפגש השלישי עסק בשפת הגוף – מדובר למעשה בתקשורת הבלתי מילולית.  לכל משפחה  ולכל קבוצה חברתית, ישנם הקודים שלה. אנחנו, בבית הספר, יכולים להבין ולהשתמש בשפת הגוף, להכיר  מסרים חיוביים המועברים למשל ע"י יציבה נינוחה, זרועות רגועות, קשר עין טוב, חיוך, ותנועות ידיים רחבות. וגם להכיר מסרים הפוכים של חוסר שקט, הבא לידי ביטוי בתנועות ידיים עצבניות ובחוסר סבלנות. הסחת הדעת מהדובר, הבעות פנים שליליות מסגירות ומייצרות בעייה.

כשאנו פוגשים לראשונה מישהו, אומרת המרצה, המסר המילולי יוצר שבעה אחוז מהרושם הראשוני

ואילו המסר הבלתי מילולי מהווה תשעים ושלושה אחוז מהרושם הראשוני.

המפגש הרביעי עסק בדימוי עצמי ובהערכה עצמית. הדימוי העצמי נוצר בילדותנו והוא משפיע על הרגשתנו ועל התפקוד שלנו בעולם. עלינו להכיר מהן החוזקות שלנו ומהן החולשות. מודעות עצמית מאפשרת לנו להבין טוב יותר את האחר ואיך האחר תופס אותנו.

ההערכה העצמית פועלת ככוח מניע לפעולותינו והיא מעין מערכת חיסונית העוזרת לנו במצבים של קושי.

אנו כמתנדבים, ניתן חיזוקים לילדים או לאנשים שלצידנו על המידות שלהם, על השתדלותם ועל התנהגותם ולא רק על הישגיהם. האדם אינו תלוי רק בהישגים שלו.

הוצע לנו לערוך תרגיל נחמד עם הילדים, בו נבקש מהם לספר על שניים שלושה סיפורי הצלחה שלהם. אחר כך נבדוק איתם, מהן התכונות שאיפשרו להם הצלחות אלו ? התכונות הללו הם סוג של בנק או של אסימונים ( אם תירצו ) שבהם נעשה שימוש בארועים נוספים.

במפגש החמישי והמסכם תירגלנו טכניקה עוקפת חשיבה רציונלית, והיא דמיון מודרך. חווינו תרגול בו האזנו למוסיקה נעימה ומרגיעה ונתנו לגופנו להיות רפוי ושקט. בדמיוננו ציירנו כדור של אור לבן המאיר כל מקום בגופנו ומנקה אנרגיות. בדקנו מהם הצבעים שאנו רואים ? מי נמצא איתנו ? מהי תחושתנו ? העצמנו את התחושה הטובה ויצרנו עוגן לתחושתנו ע"י מגע עם יד אחת באיזשהו מקום שבחרנו על הגוף. זה המקום שכאשר נרצה לחזור לתחושה הנעימה האופפת אותנו, נלחץ עליו בגוף ונרגיש אותה תחושה.

יצרנו חזון שאליו נגיע, וראינו מהו היעד של כל אחד מאיתנו בביה"ס.

למדנו דבר חשוב מאוד: כאשר אנו רושמים את היעד שלנו ורואים אותו בדמיוננו, אנו חותרים אליו. החזון הוא התמונה שאנו מכוונים עצמנו אליה.

סיימנו בתחושה שיש לנו עוצמות ויכולות ואנו עושים בהן שימוש בחיי היום יום. התחושה היתה של התרוממות רוח ושל הצלחות שאנו חווים ועתידים לחוות בעבודתנו ובחיים בכלל. אנו לוקחים את העוצמות שלנו איתנו.