הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

עווד חורי מרמלה, חבר בקבוצת "ידיד לחינוך" שנוסדה בעיר לפני כשנה

הסיפור על עווד חורי מרמלה, לא יהיה סיפור התנדבות שהוא רק של "ידיד לחינוך", זהו ספור של אזרח ערבי ישראלי שהתנדבותו היא ממש במשרה מלאה, היכן שרק צריך אותו, וגם היכן שאפשר לשתול זרעים של דו קיום בין כל העדות. ל"ידיד לחינוך" הצטרף לפני קצת יותר משנה והוא פעיל בעמותה יחד עם כל שאר התנדבויותיו.

כשטילפנתי לעווד לקבוע פגישה על מנת לראיין אותו, הוא אמר לי "בחפץ לב, בואי אלי לביתי, ונשתה יחד קפה ומים קרים". וכך הגעתי לרחוב בו הוא גר באחת השכונות ברמלה. הוא יצא לקראתי, הכניס אותי לסלון ביתו והכיר לי את אשתו ובתו שהיו בבית (יש לו חמישה ילדים ועשרה נכדים).

הדבר הראשון שצדה עיני על מזנון הסלון היה אות המתנדב לשנת תשע"ה – יוני 2015, אותו קבל מנשיא המדינה, ראובן ריבלין, אות שניתן לו בבית הנשיא בירושלים.

ככל שהשיחה בינינו התארכה, הסתברה לי יותר ויותר מידת מעורבותו במעשי ההתנדבות שאת חלקן הוא גם ממש מוביל.

"עבדתי כנהג מונית במשך 33 שנים" הוא אומר, "אבל בגלל תאונה שעברתי, פרשתי והתחלתי לחפש במה להתנדב". עבודות ההתנדבות של עווד הן מיוחדות מעצם פעילותו בחברה הרבגונית של רמלה, שיש בה יהודים, מוסלמים ונוצרים. למעלה מעשרים שנה הוא מתנדב במגוון תחומים תוך דגש על צמצום האלימות ועידוד השיח וההדברות בין כל הקהילות, העדות והמגזרים בעיר מגוריו.

בשנת 1996 הצטרף עווד להנהלת העמותה הנוצרית האורתודוכסית ברמלה, האחראית על שני בתי ספר (יסודי ועל יסודי), גן ילדים ושבט הצופים המונה 250 חניכים. שם מילא בהתנדבות שורה של תפקידים לרווחת הקהילה, בהם איסוף תרומות לנזקקים, סיוע בשיפוץ בית ספר, ביקורי חולים וסיוע בכל צרכיהם.

כדי לספק מקור תעסוקה ליהודים ולערבים, הקים תחנת מוניות חדשה. "לימדנו את הנהגים" (נוצרים, מוסלמים ויהודים-מיקרוקוסמוס של האוכלוסייה ברמלה), הוא אומר, "לבוש הולם, יחס טוב לנוסעים ומקצועיות".

עווד פעל גם להקמת קבוצת מנהיגות ערבית מתנדבת, אשר נועדה להעצים ולהעמיק את ההתנדבות בקרב בני המיגזר הערבי בעיר רמלה. "ההתמקדות הייתה באוכלוסיות חלשות בעיר, שם הייתה נשירה גדולה מבתי הספר ביחוד של בנות, במעבר מכתה ח' לכתה ט'. הבאתי 20 אנשים מהאזורים החלשים יותר על מנת שהם יהיו המנהיגים". יחד הם עברו בין המשפחות, בנו אמון ושכנעו אותן לשלוח את הבנות והבנים ללמוד. הם התחילו לפני חמש שנים באורט רמלה. "משתי כיתות ט' שהיו אז, יש היום תשע כיתות. אנחנו עובדים איתם על היכרות בינדורית, רמלה ירוקה, בניית רהיטי גינה בבית הספר ממיני פסולת ועוד. המשכנו בהכרת בתי ספר אחרים כדי לשתול את הדו קיום כבר בגיל צעיר".

ואם לא די בכל אלה, עווד פעיל במרכז לגישור ויישוב סכסוכים ברמלה, המיועד לכל האוכלוסיות בעיר. "אנחנו, כמגשרים ערבים, עובדים גם על סולחות ( ותדעו שיש הבדל בין גישור לסולחה). אנחנו נענים לכל מי שפונה אלינו.

פעילותו מתבטאת גם בתחומי עשייה נוספים, בהם סיירת התיקונים, המסייעת לבודדים ולמשפחות במצוקה בתיקונים קלים בבתיהם. הוא גם פעיל בפרוייקט הקיימות הבינדורית להגברת המודעות למיחזור ושמירה על משאבי הטבע מתוך כבוד והבנה לאיכות חיים משותפת בעיר רב תרבותית והעלאת המודעות של בעלי עסקים לנושא הנגישות לבעלי מוגבלויות. בעת מבצע צוק איתן פעל בהסברה בכל הקשור להתגוננות העורף ופעל למנוע את התלהטות הרוחות בין המיגזרים השונים.

איך הגעת ל"ידיד לחינוך"? אני שואלת. "הגעתי ל'ידיד לחינוך' מכל הדברים האלה שאנחנו עושים. את ההצעה קבלתי מאבי בוכריס שריכז את קבוצת "ידיד לחינוך" בתקופה הראשונה. הוא בקש ממני לפני כשנה לעזור לו בבתי הספר המעורבים של יהודים וערבים. השבתי שקודם כל אעזור בכך שאגייס אנשים. את דינה, הרכזת הנוכחית, פגשתי בטקס בכנסיה הקתולית ביום החג של החגים". במסגרת "ידיד לחינוך", מתנדב עווד בבית הספר היסודי אחווה, הוא נכנס לכתה, ומלמד את מהות ההתנדבות ומהות הגישור, בו הוא עצמו עוסק כאמור. כרגע, עווד הוא המתנדב הערבי היחיד בקבוצת העמותה ברמלה, המונה 25 מתנדבים.

כשאני מבקשת ממנו להיזכר במשהו מרגש שקרה לו בביה"ס אחווה, הוא אינו בוחר לספר על עבודתו הישירה עם התלמידים, אלא דווקא על תלמידה ערבייה מהכיתה בה הוא מתנדב, שזכתה במקום ראשון בתחרות "הנואם הצעיר" ברמלה ובמקום שני בארץ, כמובן בשפה העברית. " הילדה הזו התבקשה על ידי יועצת בית הספר לנאום מולי, בשיעור שלי לפני התחרות. קודם כל העובדה הזו ריגשה אותי, ואחר כך, אחרי שזכתה בפרסים הרגשתי גאווה והישג גדול לי ולכל הקהילה הנוצרית, לביה"ס, ולמחנכת.

"אלוהים ברא לנו חלקת אדמה זו", הוא אומר. "מניסיוני, אפשר לחיות ביחד. תלמדו מאיתנו, ברמלה, איך עושים הכל כדי שזה יקרה".