הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

על "משפחתי וחיות אחרות" וגם דברים מהלב שנאמרו מפי סגן ראש המועצה ונציגי "ידיד לחינוך" בסיום השנה של מתנדבי חוף הכרמל

מאת: מאשה ליפשיץ

ושוב מתכנסת לה החבורה שלנו (חבורה כבר די גדולה, המונה 52 מתנדבים) למפגש סיום. עוד שנה חלפה לה. איך שהזמן חולף במהירות, כשאתה מרגיש משמעותי, תורם ונהנה.

אורה, הרכזת היישובית, פתחה וסיכמה את הפעילויות של הקבוצה במהלך השנה: מפגשי משוב, "למידה בכל גיל", הטיול השנתי והכינוס למתנדבי אזור "אלון". וכמובן, שיבחה במלות תודה את הקבוצה ותרומתה למוסדות החינוך שבמועצה האזורית חוף הכרמל.

נשא דברים, מנהל אזור "אלון", האזור הצפוני - אורן צמח, שהקדיש את תודתו למתנדבים בשם מדינת ישראל ותלמידי ישראל ובשם "ידיד לחינוך". מאחר וחלק מהמתנדבים נפגשו עימו לראשונה, סיפר מעט על עצמו ועל פגישתו עם מתנדבי העמותה. כמנהל בית ספר בעבר, הבין כי המתנדב הגימלאי, עתיר ניסיון ושנות חיים, משדר לילד נינוחות ורוגע, המקרינים עליו ועל הצוות החינוכי בתוך העולם התוסס שמסביב. כן סיפר על מסע שערך עם משפחתו בחו"ל מספר שנים, והבטיח להרחיב על כך במסגרת "למידה בכל גיל" שתתקיים בשנת הלימודים הבאה בחיפה.

גם רפי אבני, סגן ראש המועצה האזורית והממונה על תיק החינוך במועצה, לא חסך במלים להודות למתנדבים על נכונותם ותרומתם למוסדות החינוך במועצה האזורית. הוא מבין כי לעתים מתגלעים קשיים והבטיח להיפגש עם המתנדבים במפגש, בו יוכלו לספר על חוויותיהם והתמודדותם עם בעיות שונות.
"המתנדבים הם משאב של הון אנושי משמעותי לאזור. מנהל צריך לדעת איך לקבל את המתנדב ולכוון את כל השותפים במוסד החינוכי ליעדים, בהם כולם יצאו נשכרים".

את האירוע המרכזי במפגש נשאה ענבר בראל, פסיכולוגית ומטפלת בעזרת בעלי חיים, מרצה בכירה במכללת "אורנים".

בהרצאתה הקולחת והמתובלת בהומור, סיפרה ענבר, כי לחית המחמד יש תפקיד מרכזי במשפחה ולכן קראה להרצאה: "משפחתי וחיות אחרות" (על שם ספרו האוטוביוגרפי של חוקר הטבע  ג'רלד דארל).

בסקר קצר שערכה בין המשתתפים התברר כי לרובם יש קשר עם בעלי חיים כלשהם. בראל סיפרה כי עוד מילדותה אהבה כלבים. היא שירתה בצבא ביחידת "עוקץ" והתמחתה באילוף כלבים. משם המשיכה לכיוון פסיכולוגי טיפולי.
זה התחיל עם הכלב שלה "ג'ינגל". ילד שהגיע אליה לטיפול ואובחן כבעל קשיים ביצירת קשרים, יצר מיד קשר עם ג'ינגל" וכך בהמשך גם נפתח אליה ולטיפול שלה. מאז היא משתמשת בבע"ח שונים, הנוכחים בקליניקה שלה, כדי לגשר, ולעזור ליצור קשר בין המטופל למטפל. זה היה הכיוון אליו חתרה בלימודי ההתמחות שלה.
בזמן לימודיה התקשתה בראל למצוא מקורות מידע לטיפול בעזרת בע"ח. באוניברסיטה פיתחו למענה מסלול אישי: Animal-Assisted Therapy. היום התחום מתרחב ומתמקצע. ניתן למצוא הרבה מאמרים בתחום זה במרשתת (אינטרנט). ראו קישור. היא סיפרה על בעלי חיים שונים, המלווים את עבודתה. היא קוראת להם כלי עבודה. בין השאר סיפרה על שימי: שימי מתנדב באשכול הגנים במקום מגוריה. מדי בוקר ממהר שימי אל גני הילדים לעבודתו שם במישרה מלאה. אם לא ניחשתם, שימי הוא כלב וכולם מבקשים אותו. בין כינוייו: 'עוזר גננת'; 'גננת עם זנב'.

מגוון בעלי חיים מלווים את בראל בעבודה, פשוט לא להאמין: כלבים כבר אמרנו, חתולים (החתול השחור 'טפו טפו'), חולדות, תוכיים, תרנגולות, מקלונאים (בתמונה מימין - סוג של חרקים בצורת מקלונים). בעזרתם של "הכלים החיים" האלה קורים כל מיני דברים במהלך הטיפול. את כולם אפשר למצוא בקליניקה או בחצר, והילד חופשי לבחור ליצור קשר עם מי שהוא בוחר.

כאשר בעל חיים נוכח בקליניקה בזמן הטיפול, הסיטואציה מתקבלת כמשהו יותר נעים. הנוכחות יוצרת תחושת אמון כלפי המטפל, "שידע לטפל בי כמו שצריך". בעל החיים מסיר מחסומים, מְקָרֵב.

לחולדות, למשל, יש סטיגמה. הן מעוררות דחייה בדרך כלל. החולדות, שענבר הביאה לאחת ההדרכות שהעבירה, לא דמו לחולדות האפורות ומעוררות הדחייה, השוכנות בביבים, שאנחנו מכירים. היא סיפרה למאזינים, כי אלו הם אוגרים טיבטיים. המשתתפים התקרבו וליטפו אותן, אך ברגע האמת, כשנודע להם כי אלו חולדות, היה מדהים לראות איך כולם נרתעו בחלחלה.

היא סיפרה על בעלי חיים הסובלים מנכות כלשהי, דבר המאפשר ליצור הזדהות עם ילד מטופל, הסובל גם הוא מליקוי כלשהו.
בעלי חיים עוזרים לה בטיפול בבעיות שונות, בין השאר בפוביות ובטיפול ברגישות יתר תחושתית.

כלבים במשפחה – למה זה טוב

כשליש מהמשפחות בישראל מגדלות כלב כחלק אינטגרלי מהמשפחה.

ההורים הכי אוהבים ומסורים, מתקשים לקבל את ילדם כמות שהוא. לא כך בעל החיים. הוא מקבל את האדם, הילד, ללא תנאי. הוא חבר אידיאלי לילד הסובל מקשיים חברתיים.

בעל החיים מהווה לעתים תחליף לקשר אנושי. כאשר בעל החיים נפטר, אין להקל ראש בכך, יש לתת תוקף לאבל, לפרידה. צריך להתייחס לזה כאילו בן משפחה או חבר הלך לעולמו.

בראל הציגה גלריה של ציורי ילדים הממקמים את הנפשות הפועלות במשפחתם ואת מיקומו של בעל החיים שם. דברים מעניינים, העשויים להיות חריגים, נחשפים בציורים אלו.
גם פיענוח תמונות זהוֹת עם או בלי נוכחות בעלי חיים מקבלות פרשנויות שונות. נוכחות בעל החיים בתמונה מניב פירושים יותר חיובים מאשר אותה תמונה בהעדרו.

זו היתה רק טעימה, לדבריה של בראל, בשל מגבלת הזמן שעמד לרשותה. הובטח לנו כי תהיה הרצאת המשך.

חופשה נעימה לכולם, התרעננות ומילוי מצברים.