הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

נס ציונה - מיומנה של מתנדבת בקבוצת סיכון

מאת: שרה שלף

 

בת שישים ותשע פוקחת עין (ומדיה) ומגלה שהיא "קבוצת סיכון".

מגמלאית עסוקה, עברתי לסוג של בטלה.

קילומטרים שעברתי ב"שביל ישראל", הצטמצמו ל 100 מטרים בחצר, (אמנם פורחת, ובכל זאת).

קבלתי סרטונים מחברים דואגים (ומשועממים), סרטונים מפחידים, מדאיגים, מאיימים וגם מצחיקים.

פתרתי תשבצים, חידות ותעלומות.

צבעתי מנדלות וכתבתי ברכות לחוגגות.

קבלתי שטויות בכפולות של עשרים וגם תובנות (!)

התעמלתי מול הטלוויזיה, שמתי מוזיקה לריקודים (רקדתי כאילו אף אחד לא רואה, ובאמת אף אחד לא ראה)

אבל הלב אינו מתמלא.

ממתנדבת פעילה (מאד) אני חסרה את המפגש עם הילדים, המורים והאנשים שהפכו חלק מחיי
בזכות ההתנדבות.

מתגעגעת לצחוק הילדים, לחיבוק מהצעירים.

רוצה לשמוע שאלות סקרניות ולראות עיניים מתפעלות מהמילים הכתובות (ספרנית, לא?)

רוצה את השגרה בחזרה. הברוכה הידועה, הלא מאיימת.

האביב המפציע בחוץ, האמור להביא אתו פריחה ואושר, לא מעודד.

ומתפללת "את הגשם תן רק בעיתו ובאביב סדר לנו פריחות,

יותר מזה אנחנו לא צריכים".

מוזמנים להוסיף תפילה משלכם...