הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

נמרוד אקרמן - מנכ"ל "ידיד לחינוך" – ראיון אישי

מראיין - נחום נוימן

את נמרוד אקרמן מנכ"ל עמותת "ידיד לחינוך "אני פוגש לראיון בשעת לפני הצהרים במשרדי העמותה שבגבעת שמואל.

המשרדים הממוקמים בקומה ראשונה של בנין משרדים, הם צפופים למדי, צנועים, שקטים ומשדרים אוירה של פעילות ועשייה.

נמרוד נימרץ, נינוח וחייכן בן 45, נראה צעיר לגילו, מקבל אותי לראיון במשרדו המשמש גם כחדר דיונים קטן.

שלום נמרוד, ראשית תודה לך שקיבלת אותי לראיין אותך. לפני שנצלול לפעילות העמותה ומטרותיה כמה מילים על עצמך.

אני בעל תואר ראשון בחברה וממשל, תואר שני במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים. בצבא שירתתי 6 שנים ביחידת מגלן וסיימתי כמפקד פלוגה. משם עברתי למגזר הפרטי ועבדתי שנה וחצי במשרד פרסום. בגיל 32 הוצע לי להוביל פיילוט שהתפתח לאחר שנה וחצי לעמותת "ידיד לחינוך". אני גר בקרית אונו, נשוי לשירלי, פיזיותרפיסטית המומחית בשיקום ילדים, ואב לשלושה: מיקה בת 12 ואיל ושחר בני 6 ו - 9 בהתאמה.

ספר לי בקצרה על הקמת העמותה ומטרותיה.

העמותה הוקמה לפני כ- 13 שנים ואני מלווה אותה כמנכ"ל מראשיתה. גוייסתי לתפקיד על ידי מר משה רביב, המשמש כיו"ר פעיל עד היום ולצידו דינה בנקלר. ההקמה התבססה על ההנחה פורצת הדרך שבית הספר היסודי יכול ליהנות מתרומתם של מתנדבים גימלאים, ובמקביל הגימלאים ייהנו מתרומתם לקהילה בה הם חיים. חובת ההוכחה הייתה מוטלת עלינו ושום דבר לא היה מובן מאליו. משה ודינה היו חדורי אמונה ויוזמה וזה השליך על אווירת העשייה המאומצת, הצטרפותו של פרופ' דוד הרמן במהרה תרמה לתנופת העשייה.

גם ההחלטה שקיבלנו, שאת הפעילות בכל ישוב תוביל רכזת גמלאית מתנדבת, לא היתה מובנת מאליה ודינה בנקלר, גמלאית מתנדבת בעצמה ומנהיגת הרכזות, הראתה שזה בהחלט אפשרי. היא גם הייתה זו שהניחה את הבסיס הפדגוגי לעמותה. היינו הראשונים להראות שבמבנה, בתנאים ובכלים הנכונים, רכזת ישובית מתנדבת יכולה להנהיג ולהפעיל בהצלחה עשרות וגם מאות מתנדבים בישוב. זו פעילות מורכבת מאד, הדורשת השקעה מרובה.

היום כבר הוכחנו שהמודל מוצלח. בעמותה פועלים כ- 3500 מתנדבים ב- 45 ערים ומועצות מקומיות. המתנדבים תורמים כחצי מיליון שעות התנדבות בשנה. יש כיום כבר לא מעט בתי ספר שאינם יכולים לדמיין, כיצד הם פועלים ללא עזרת מתנדבי "ידיד לחינוך".

העמותה עוברת בשנים האחרונות שינויים במבנה הארגוני שלה האם תוכל להרחיב?

העמותה החלה את פעילותה במבנה מבוזר, בו המטה הארצי פועל ישירות מול כל אחת מרכזות הישובים, אך הגידול בפעילות ל- 45 ישובים בפריסה רחבה מב"ש בדרום ועד לקריית שמונה בצפון, חייב שינוי מבנה ארגוני והוספת דרג ביניים איזורי.

בהתאם חילקנו את הארץ ל 5 איזורים: אלון - צפון; ברוש - מרכז; גומא - שפלה; דולב - ירושלים; הדס - שרון.

בראש כל איזור עומד/ת מנהל/ת מטה אזורי. עדיין לא סיימנו את תהליך האיוש של מטות האזורים, מאחר והתהליך מחייב גם תוספת תקציב.

במקביל אנו משתדלים לשמור על איזון, כדי לא לאבד את האנטימיות החשובה בקשר הבלתי אמצעי שיש למטה עם רכזות הישובים, המהוות את חוט השדרה בפעילות.

מהם המקורות התקציביים עליהם נשענת העמותה?

גיוס הכספים לפעילות השוטפת הינו נושא מורכב, הדורש השקעת זמן לא מעטה.

אנחנו נישענים באופן משמעותי על תרומות מקרנות חברתיות וחברות עסקיות. תמיכת משרד החינוך

משמעותית גם כן.

מודל פילנתרופי זה איפשר לנו צמיחה נאה עד היום, אך כלל איני בטוח שהמודל במתכונתו הנוכחית מתאים להמשך גידול משמעותי בפעילות לאורך זמן –קרי קיימות. להזכיר שהעמותה אינה גובה כספים מהמתנדבים וגם לא מבתי הספר, בעוד שהיא מספקת למתנדבים פעילויות לימוד והדרכה, הרצאות, טיולים ועוד, הכרוכים בעלויות לא מבוטלות.

אני בהחלט מודאג מהתלות המהותית שלנו במספר קטן של תורמים עיקריים, ובהתאם אנו פועלים כל העת במטרה להרחיב ולגוון את בסיס התורמים ואת מקורות המימון וההכנסות.

האם יש לעמותה יתרון יחסי על עמותות אחרות הפועלות בתחום?

אחת החוזקות של העמותה היא, שאנו פועלים רק במערכת החינוך בדגש על החינוך היסודי, ומפעילים רק גימלאים, וכך יצרנו מודל ייחודי.

עמותות אחרות מתפזרות לרוב על מספר תחומי התנדבות ולרוב מפעילות לא רק גימלאים.

יש לנו היום גם יתרון בגודל. ברמה הבית סיפרית זה יתרון מהותי, כאשר בית הספר עובד מול ארגון שיכול לספק לו מסה משמעותית של שעות עזר.

במקביל אין אנו שאננים ולא לוקחים את הקיים כמובן מאליו, אנחנו מודעים לתחרות הקיימת ומשקיעים בכך זמן ומחשבה.

לקראת סיום הראיון נעבור ברשותך למספר נושאים יותר אישיים. ראשית, מה הוביל אותך כאדם צעיר בן 32 לשמש כמנכ"ל העמותה ולעבוד בעיקר עם גימלאים. האם לא חששת מכך?

ראיתי בהצטרפות לעמותה שער כניסה מהמגזר הפרטי בו עבדתי למגזר הציבורי לפעילות חינוכית, חברתית וערכית עם פוטנציאל להטבעת חותם והובלת שינוי משמעותי.

אכן היו לי בהתחלה חששות לגבי היכולת לעבוד ולהפעיל מתנדבים גימלאים, אך במהלך הזמן ראיתי שבהפעלה נכונה וקשובה ניתן להקים מנגנון אפקטיבי עם המתנדבים ובעיקר יחד עם מרכזות הישובים המהוות את עמוד השדרה של הארגון, שמסוגל להניב תפוקות נפלאות.

מאחר והעבודה גוזלת את מירב זמנך האם יש לך זמן לעסוק בתחביבים?

כפי שציינת, בעבודה ובמשפחה שאת שניהם אני אוהב, אני משקיע את מירב זמני, ובאמת כמעט ולא נותר לי זמן לתחביבים שלי, שהם בעיקר מוסיקה וספורט. אני מודע לכך שעלי למצוא קצת יותר זמן לכך.

האם לאחר 13 שנה אינך חש שמיצית את עצמך?

הגם שאני בתפקיד כבר 13 שנים, אני חש שהוא מאתגר אותי כל פעם מחדש. זאת מאחר והפעילות וההיקפים משתנים מדי שנה.

אני מאמין שלעמותה יש עוד פוטנציאל גידול רב, כולל שינוי תפיסות ודרכי פעולה ומימון.

האם יש לך מה להוסיף לסיום?

אני רוצה להודות לכל אחד מ 3500 המתנדבים של העמותה, שמשקיעים מזמנם, מרצם וניסיונם. אני מאד מעריך את העוצמות הנדרשות מכל אחד להגיע באופן קבוע יום בשבוע לבית הספר ולסייע לתלמידים. אני גאה בזכות שניתנה לי לעבוד עם אנשים טובים ובעלי ניסיון במגזר החינוכי של מדינת ישראל.

גם המפגש עם אנשי ההוראה והצוותים שלהם וכן אנשי משרד החינוך, הוא מפגש של ישראל היפה.

רציתי גם להוסיף שאני כאן לא לבד. עובד איתי צוות מסור של שמונה עובדים בהיקף של שש ורבע משרות, שהוא צעיר בדור מגיל המתנדבים, אך חולק איתם את אותה תחושת שליחות.

מועד ריאיון זה, סמוך לפטירתה של דינה בנקלר היקרה, הוא נקודת ציון ואפשרות להוקיר את הזכות שניתנה לי לעבוד לצד אישה מופלאה זו.