הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מתנדבי לוד מטיילים ב"עוטף עזה"

מאת: בת שבע לוי

השנה החלטנו, מתנדבי "ידיד לחינוך" בעיר לוד, לקיים את הטיול השנתי ליישובי עוטף עזה, במטרה להזדהות עם תושבי הדרום שעברו חוויה קשה בקיץ שעבר, להבין טוב יותר את חיי היומיום שלהם בצל האיום שאינו נגמר, ולתרום את חלקינו הצנוע בכלכלת המקום על ידי רכישת שירותים כמו מזון, מוזיאונים וכדומה.

למרות מזג האוויר החם במיוחד, הטיול היה נעים מאד. רוח קרירה נשבה בכל מקום, הלחות היתה נמוכה, כך שהחום היה לגמרי נסבל. בכל אתר כולם ירדו מהאוטובוס, השתתפו, הביעו רגשות ונהנו מאד.

ביקרנו במוזיאון המים ותולדות ההתיישבות בפיתחת הנגב. המוזיאון נמצא בניר- עם ומספר בעיקר את סיפורו של צינור המים הראשון שהונח בנגב בשנת 1946, ואשר בזכותו נכלל הנגב בתוכנית החלוקה של האו"ם.

ביקרנו בכפר עזה, ערכנו סיור בקיבוץ ושמענו ממקור ראשון איך חיים וישנים 15 שנה בצל איום יומיומי ורגע רגע של טילים ופצמ"רים. כל זה מאד מוחשי כאשר אתה עומד שם, בדיוק במקום בו פגעו כבר הפצמ"רים וגרמו לפגיעות, אגב, לאו דווקא בעת מלחמה.

ביקרנו בגבעת אסף סיבוני, הצופה אל הקבוץ. גבעה זו נקראת על שם אסף סיבוני, יליד כפר עזה, אשר נפל באסון המסוקים בשנת 1997.

המדריך, רוני מרום, סיפר לנו את סיפור חייו של אסף, ועל הקמת אתר הזיכרון על שמו, שנבנה ע"י משפחתו במקום הגבוה המשקיף מצד אחד על הקיבוץ ומצד שני על העיר עזה. אין דבר אמיתי יותר העשוי להמחיש את עוצמת הקונפליקט בין שני העמים.

בארות יצחק - מגדל המים שחלש על הישוב

אך הצמרמורת שחלפה בנו וההתרגשות שלא ניתןהיה לעצור אצל המשתתפים, באה כששמענו את ההקלטה המקורית של הודעת דובר צה"ל מאותו ערב מר ונמהר ב- 4 לפברואר 1997. זו היתה חוויה שלא תישכח במהרה.

אחר כך נסענו לקיבוץ בארי וראינו את אתר הזיכרון לזכר היישוב בארות יצחק, אשר ננטש ועבר לאחר מלחמת העצמאות למקום חדש ליד בני עטרות.

אך החשוב מכל: בכל מקום בו היינו – נפרסה העיר עזה לפנינו כעל כף היד, והמוח מסרב להאמין שהשקט והיופי הזה יכולים בן-רגע להפוך לתופת אש, ללא כל אזהרה.

אין ספק שמטרת הטיול – להבין טוב יותר את תושבי עוטף עזה – הושגה.

תצפית גבעת אסף סיבוני. במצפור ליד חליל הרוח רואים את בית חאנון