הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מפי עוללים...

ילדים מדברים על המתנדבים שלהם

לקוח ממשובי התלמידים למתנדבים בחיפה, ליקטה אהובה שרון

תלמיד בכתה ד' מביה"ס רמב"ם: "על המפה הראית שסין מאד רחוקה. אם את מתכננת לנסוע לשם, שתדעי שאת חייבת לחזור עד יום שני..."לשאלת המתנדבת: "למה?" ענה הילד בשיא התמימות: "זה יום המפגש שלנו, וכמו שסיכמנו, אני משתדל לא להעדר מהמפגש שלנו. ככה גם את לא יכולה להעדר, נכון? ביום זה את שלי...."

תלמידה בכתה ה' ביה"ס תל-חי: "תמיד אמרו לי שהאנשים הזקנים חכמים, אבל את האמת... לא חשבתי שהם גם אנשים שאפשר להתקשר אליהם והם יודעים להשתמש בווטסאפ". בשבילי את מושלמת, אפילו שאת.... מבוגרת".

תלמיד בכתה ו' שעובר לחט"ב: "אני יודע שהתקדמתי ויש לי עכשיו ציונים יותר טובים, ואפילו חברים רוצים שאני יעזור להם בכל מיני דברים, אבל הם לא יודעים שאת ורק את הכוח שלי. מה הייתי עושה בלעדייך? נכון שגם את רוצה להמשיך אתי בשנה הבאה כמו שאני רוצה?"

תלמיד למנהלת בביה"ס יזרעאליה, שתפסה אותו בועט בכדור במסדרון: "המנהלת, את יכולה לקחת לי את הכדור, רק אל תיקחי לי את פנחס המתנדב ותעבירי אותו לתלמיד אחר....."

תלמידה בכתה ב' בביה"ס נירים: "כמעט הפסקתי לנשום כשלא ראיתי אותך והמתנדבת של איה כבר הגיעה. מאד דאגתי לך, אבל יותר חשבתי על מה יקרה, אם אני אצטרך לחזור לכתה ולא להיות איתך....את חשובה לי."

תלמיד חנ"מ בביה"ס יבניאלי: "אפילו שאני לא אמרתי לך כל הזמן תודה ולפעמים הייתי קצת כועס ועצוב בשיעור, תדעי לך שאני תמיד בלילה לפני יום רביעי תמיד, תמיד, הבטחתי לעצמי וחשבתי בלב שהפעם אני לא אשכח....ושוב שכחתי. אז עכשיו אני אומר לך: תודה, תודה, תודה, תודה. סליחה, סליחה, סליחה, סליחה. ויש לי בקשה קטנה: אפשר להתחיל הכל מהתחלה....?"