הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מפגש פתיחת השנה עם מתנדבי ידיד לחינוך בפ"ת

מפגש פתיחת השנה עם מתנדבי ידיד לחינוך בפ"ת

כמה טוב להתחיל שנת התנדבות חדשה, עם משוב חיובי של תלמידים:
תודה / עזרת לי להתקדם ולהבין יותר טוב / נתת לי דחיפה / היה לי כיף / תמכת בי / שנה נהדרת / למדתי המון / הציונים שלי עלו / נהנתי בחברת המתנדב / אתה פרפקט/ תודה על ההבנה.

המפגש הראשון לפתיחת שנת הפעילות תשע"ד  נערך בפסג"ה  ביום 02.09.13 
כהקדמה וכרקע לניתוח סיכומי  משוב המורים והתלמידים שערך אבי
חולקו המשתתפים לשתי קבוצות

קבוצה אחת בריכוזו של המתנדב צבי אורים התבקשה לרכז נקודות עניין להתייחסות  התלמידים בהקשר לפעילות המתנדבים, קבוצה שנייה בריכוזו של המתנדב מיקי הרמן התבקשה לעשות פעילות דומה ביחס למורים. שתי הקבוצות היו יעילות ואפקטיביות

המוצר המוגמר:
שני שאלונים בהן רוכזו נקודות שהמתנדבים מבקשים לכלול במשוב למורים ובמשוב לתלמידים.
ניתוח המשובים -אבי

במרבית בתיה"ס נערך משוב בכתב למורים – להלן התוצאות:
תלמידים הנתרמים באופן מיוחד על ידי המתנדבים - בעלי ליקויי למידה, בעלי קשיים רגשיים הזקוקים למוטיבציה עידוד וחיזוק, בעלי פערים לימודיים ובעלי מסוגלות נמוכה
משמעות תרומת המתנדב - תשומת לב אישית נותנת חום, תמיכה ומעניקה חוויה של סיפוק והצלחה – מה שמסייע לקידום לימודי ומגביר את הביטחון העצמי, זה מהווה הטרמה לחומר לימוד חדש.
קיים מתאם גבוה בין ציפיות המורים לפעילות המתנדבים

בחלק מבתי הספר נערך ניסוי של העברת משוב גם לתלמידים – להלן התוצאות:
במה שונה במפגש עם המתנדב לבין שיעור רגיל בכיתה.

המתנדב נותן יחס אישי ותשומת לב , ממוקד בבעיות של התלמיד,  קל יותר להתרכז, אין הפרעות
ציפיות מהמתנדב - יעזור לי להשתפר בלימודים, ילמד אותי בקצב שלי , יהיה בעל הומור, ויחזק אותי.

בחלק השני של המפגש התקיימה  הרצאתה המעניינת והחשובה של נילי ורדי מ"מכון אדלך" בנושא "התנהגות היא שפה", נערך  ודיון וניתנו הבהרות.

נילי הדגישה שלמתנדב צריך שתהיה הבנה , סבלנות ואיפוק ("עצירה") מול ה"התנהגויות" שמתבצעות מולו. זאת לא אחת בניגוד לרצון הטבעי והספונטאני להגיב באופן "אישי", מתגונן או תוקפני "בחזרה".
על מנת להתמודד באופן יעיל ואפקטיבי (לעשות את הדברים הנכונים ולעשות אותם כראוי) מול מגוון ה"התנהגויות", יש להבין את השפה, הקודים, הרמזים ומה ש"בין השורות".

נילי הביאה שורה ארוכה של אמירות ופירושן האמיתי, שבכולן בעצם מסתתרת האמיתה: אין "ילד קשה" יש ילד שקשה לו.

מרכיבי השפה בסיכום סטטיסטי הנן 55% שפת גוף, 38% טון הדיבור,ו 7% המילים עצמן.
על המתנדב לחזק את המשולש אהוב-נחוץ-יכול (אנ"י) בכל מפגש עם הילד וקשייו. ע"י עידוד, חיזוק היכולות ותמיכה בלמידה. גם לכך ניתנו ראשי תיבות: אפר"ת= אירוע-פירוש-רגש-תגובה.
חשוב ביותר לדעת לאבחן את חומרת האמירות שמבטאת ההתנהגות מרמת "העסקת היתר", מאבקי כח ולבסוף שאיפת נקם. בשני הראשונים האיתות קורא לעזרה ויש למתנדב רמזור ירוק או צהוב לפעולה תורמת. בשלישי, ה"אדום", מחייב פנייה לאנשי מקצוע וראשויות מוסמכות. לפעמים שלב זה סמוי, דווקא משום היות התלמיד שקט, מצטנע ולא מחובר לסביבתו.

הובהר מנגנון בניית הביטחון העצמי שמשלב ערך עצמי ודימוי עצמי.

על מנת לשבור את "מעגל הקסמים השלילי" של חוסר תקווה, אובדן משאלת הלב ואי שייכות – הרגשת פחד וחוסר יכולת – התנהגויות מפריעות כשיטה אסטרטגית וטקטית, יש למתנדב אתגר לנתק את המעגליות הזאת בחיזוק כל אחד מהמרכיבים שלה.

בנוסף להקשבה ולאמפטיה יכול המתנדב לשתף בגילוי לב גם בכישלונותיו, כחלק טבעי מהתמודדות ותהליכי התקדמות, להביא דוגמאות אישיות ואף להתייעץ בתלמיד, להראות לו שדעתו בהחלט נחשבת.
בסיום המפגש חילקה נילי אבנים שעליהן נרשמו וחולקו באקראי תכונות חיוביות לטיפול בקשיים.
הלקח מהאקראיות היה שבקשיים שונים אפשר לטפל בהצלחה עם מגוון רחב של תכונות, שאותן מביא איתו המתנדב אל תוך הסיטואציה.