הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מפגש מתנדבים, חודש פברואר, בפתח תקוה

כרגיל, נפתח המפגש בפינה של הרכז אבי הררי:

עושי המפתחות: כמטאפורה להתמודדות עם בעיות

ישנם אנשים הרואים דלת סגורה ופונים ללכת.
אחרים רואים דלת סגורה, מנסים את הידית.
במידה והיא לא נפתחת, הם פונים ללכת.
אחרים רואים דלת סגורה, מסובבים את הידית,
במידה והדלת לא נפתחת, הם מוצאים מפתח.
אם המפתח לא מתאים, הם פונים ללכת.
מעטים מנסים את הידית.
אם הדלת לא נפתחת, הם מחפשים מפתח.
אם המפתח לא מתאים, הם יוצרים מפתח.

                                                                                                       (מקור בלתי ידוע)

במה עסקנו ובמה דנו?

  1. אבי הודיע על משוב דיאלוגי בבתי הספר של מתנדבי פתח תקוה שיתקיים בראשית מרץ. המתכונת הרצויה ביותר, הוא אומר: מפגש בין המורים למתנדבים ולנציגי תלמידים. למשוב מסוג זה חשיבות רבה להפקת לקחים הן למורים והן ולמתנדבים. כהכנה למשוב התבקש כל מתנדב להכין רשימה של 3 חוזקות או יותר של כל תלמיד איתו הוא עובד.
    המנהלים ואנשי הקשר יקבלו מכתב ובו הסבר על המשוב וחשיבותו.
  2. המתנדבים קבלו תזכורת כי הצוות המוביל מהווה את הכתובת הישירה והנגישה לפניות מתנדבים. המגמה היא להרחיב את הפורום ולצרף אליו נציג מכל בית ספר, כדי לאפשר שיתוף מרבי של דעות.
  3. הוקרן סרטון- יומן – על ילדה בעלת הפרעות הקשב שהפכה למרצה ואשת חינוך.
    לאחר ההקרנה התקיים שיח מרגש שבו סיפרו משתתפים על חוויותיהם כילדים. הדוברים סיפרו על מורים שלא ידעו כיצד לעודד ולתמוך בתלמידים. מורים אלו הותירו חוויה אישית מייאשת שנצרבה עמוק ונשארה בקרב תלמידיהם עד עצם היום הזה. המשתתפים ששיתפו את כולם בחוויותיהם האישיות שימשו לפה גם לאחרים שהעדיפו לשמור את החוויות לעצמם ועל כך מגיעה להם התודה.
    אחת התובנות החשובות מתוך הסרט והשיחה שהתקיימה הייתה כי המפתח להישגים גדולים ולאושר הוא הפעלת החוזקות שלך, לא תיקון טעויותיך ומגרעותיך.

בשיחה צויינה באופו מיוחד חשיבות ההכרות עם התלמידים שאנו עובדים איתם. כדי ליצור קשר אישי פתוח וכן, ולבנות בסיס למערכת אמון טובה עם התלמיד המגיע אלינו, מוטל עלינו להכיר אותו. בשיחת היכרות כזו מומלץ שגם אנחנו נספר על עצמנו.

לאחר ההפסקה הרצתה הגב' לאה רוזנברג על התמודדות מערכת החינוך עם גלי ההגירה בצל שיגרה של חיים בצל המלחמות.

לאה היא יו"ר המזכירות הפדגוגית של "ידיד לחינוך" ובעברה הייתה סמנכ"לית משה"ח המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

לאה דברה על כך שמערכת החינוך ביום הקמת המדינה שירתה אוכלוסייה בת 650 אלף תושבים, והיא נאלצה להיערך למציאות כמעט בלתי אפשרית: קליטת ילדים מההגירה ההמונית של כ 3 מיליון עולים, שהגיעו מתרבויות שונות ולא ידעו עברית - כל זה במגבלה של מחסור במורים ובשיטות הוראה בכיתות  הטרוגניות.
במקביל נאלצה מערכת החינוך לפעול במציאות שבה מרכז החיים הוא נושא הביטחון.ולהתמודד במציאות שבה המלחמות, המבצעים, האירועים ואלימות הם חלק בלתי נפרד מאורח החיים השגרתי.

לאה הצליחה בחום רב ובהרבה חן להשיב על כל שאלה שהציגו המשתתפים.

התגובות היו מאוד מפרגנות.