הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

מכל הטעמים נהניתי

מאת: שושנה רשף

הפעם, בספריה, מקום שמן הרגע הראשון משרה אווירה. המועד: ט"ו בשבט. על השולחן בכל צבעי הקשת פירות ארצנו המוסיפים לטעם, לצבע ולריח, וסביב השולחן מתנדבי "ידיד לחינוך" וצוות מורי ביה"ס אלון בגבעתיים.

רונית שי, מרכזת המתנדבים, מנצחת זה שנים על העשייה, השיבוצים לכיתות ולמורות, ואיך לא -על הטכסים, בהם היא לא מוותרת, ומשלבת את המתנדבים, כחלק מצוות ביה"ס ודואגת לשייכות ולתחושה המשפחתית.

"הפעם", היא פותחת, "אנו ניפרדים משתי מתנדבות: שושנה דרויאן ואורה אבן טוב, הפעילות והאהובות שלנו ומוסיפה: "עם עזיבתן הן בהחלט משאירות וואקום".

"ואשר לחברותא", מציינת יונינה פוקס, מרכזת המתנדבים בעיר, "מניסיוני אני יכולה לומר שבכל בתיה"ס בהם אני מבקרת, מקבלים את המתנדבים בזרועות פתוחות, מעריכים את תרומתם ו"מפרגנים" להם במחמאות. אך כאן אני, בחוויה האישית שלי, ממש נפעמת מהחיבור ומהחיבוק ההדדי".

ועוד חידוש במפגש הפעם. אקורדיוניסט וזמרת, כולל מצגת עם שירי ט"ו בשבט, הנעימו לנו, ובמיוחד כשילדי המקהלה מכיתות ו-ח הנוכחים גם הם, מצטרפים לשירה עם כולנו.

ואני, שמוזמנת תדיר לאירועים, על אף שאינני תורמת שם מניסיוני כמורה, משקיפה, רושמת ומרגישה, שומעת חופשית, אינני יכולה שלא לראות מכל הנעשה כאן, משפחה אחת מלוכדת.

נ.ב. לא מזמן כתבתי על הנוער של ימינו ועל הטענה הרווחת שהם אינם קוראים ושקועים רב הזמן בסמרטפון, טלוויזיה, וכיו"ב. והנה זו פעם נוספת, תוך זמן קצר ובאותו מעמד עליו סיפרתי להלן (שהרי בספריה אנו נימצאים) אני קולטת בילד/נער היושב בקצה החדר ליד שולחן וספר בידו. ואני, הסקרנית, כמובן שניגשתי אליו בשקט ושאלתי "אפשר לשאול אותך מה אתה קורא?" הוא הפך את הספר כדי שאוכל לראות את הכריכה. וזה מה שראו עיני: "נקודת האל חזור" של רונן ברגמן. זה הספר שהוא קורא? והוא רק בכיתה ח?
 

מתוך דבריה של מנהלת ביה״ס רגינה אבירם: