הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

מה אומרים עלינו

 

 

ד"ר שי פרוכטמן, מנהל האגף לחינוך יסודי וחט"ב בנתניה

"החיבור הראשון שלי עם 'ידיד לחינוך' היה בחולון כשניהלתי את ביה"ס היסודי 'אשלים'. אהבתי מאד לעבוד איתם. ביה"ס היה הגדול ביותר במחוז ת"א (800 תלמידים מכיתות א – ו), ואפילו שיש חמישים מורות מחוייבות ואפילו עוד שלושים מורים מקרן 'קרב', עדיין יהיו תלמידים שפשוט לא רואים אותם. כשיש אדם נוסף בדמות המתנדב, הדבר פותר הרבה קשיים וקצרים עם התלמידים. גם ההורים יודעים שיש עוד מישהו שרואה את הילדים שלהם ואילו אני, כמנהל, ידעתי שיש לי עוד משאב".

"כמנהל מחלקת החינוך היסודי וחטיבות הביניים בעיר נתניה", אומר פרוכטמן,"פניתי והמלצתי ש'ידיד לחינוך' יקבלו את אות המצטיין מראשת העיר, הגב' מרים פירברג איכר, המכירה היטב את פועלם ומעריכה את עשייתם. באופן אישי, הרציתי בנושא החינוך בעיר בפני המתנדבים, באתי לברך אותם בתחילת השנה, אני משתף אותם בתכניות החינוך העירוניות, וכל זאת מכיוון שאני רואה בהם שותפים. גייסתי לתמיכה בהכשרתם גם את מרכז מת"י (מרכז תמיכה יישובי) אשר הגיע והרצה בפניהם על התמודדות וצרכים של ילדים מאתגרים. אף מנהלת המת"י בעצמה הגיעה ונתנה הרצאה למתנדבים על ילדים עם בעיות התנהגות, הכל כדי שהמתנדבים ירגישו שהעיר נותנת להם בחזרה. להגיד רק את המילה תודה זה לא מספיק, יש גם להחזיר עשייה".

"יש במערכת הרבה גופים אינטרסנטיים שבאים כאילו כעמותות, אבל בעצם גוזרים קופון. ב'ידיד לחינוך' זה נקי", הוא אומר.

פרוכטמן מדגיש שעבודת המטה והאירגון עושים את ההבדל בין "ידיד לחינוך" לבין גופים התנדבותיים אחרים, "הדרך שבה הם רואים את תפקידם היא שונה מגופים אחרים. רכזת הארגון בנתניה עוקבת אחר יחסם של המנהלים והמורים למתנדבים, משתפת אותי, ואם יש צורך להתערב, אני מרים טלפון לביה"ס, הכל ברוח טובה. יחסים טובים הם חשובים. אני פונה למנהלים, מבקש שיתייחסו למתנדבים, שיתעניינו, שישתפו אותם גם בקפה של חדר המורים בלי לשאול מי ישלם. הם באים להתנדב, תנו להם".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרב יוסי אופנהיימר, מנהל ביה"ס "אורות התורה" בבת ים


הרב יוסי אופנהיימר הוא מנהל ביה"ס "אורות התורה" בבת-ים. לדבריו, הוא מייצג את תחושתם של כלל מנהלי בתי הספר בעיר. "באתי לבטא", הוא אומר, "את מה שאנו מרגישים כלפיכם. אנחנו כמו משפחה, וזו באמת ההרגשה. זה מתבטא בקשרים שלכם, המתנדבים, עם הילדים ועם צוותי המורים בבתי הספר על המשמעות והפניות שאתם מביאים לילדים".

"אחד מתסכולי, הוא בתחושה שאנחנו עסוקים יותר מדי. העומס שוחק וגורם לאנשים להיות משימתיים ולהישאב למקומות בהם לוחצים אותם יותר. אנחנו, המורים נמצאים במקומות האלה, עסוקים במשימות אין ספור, עד שלפעמים לא נותר לנו זמן לדברים הבסיסיים ביותר: לתת יחס, להראות מאור פנים, להתעניין במצוקות ובמצבים השונים שאנשים עוברים".

אבל הילדים זקוקים ליחס ולאוזן קשבת, ובתחומים אלה, אומר אופנהיימר, "אתם, המתנדבים, מביאים הרבה. זו המשמעות הגדולה שלכם עוד לפני שהתחלתם בכלל ללמד משהו".

גם אם אנו עושים שוב ושוב את אותם הדברים, חשוב שנרגיש שאנו עושים את הדברים אחרת ממה שעשינו בעבר, עם מחשבה אחרת, עם תוספת כלשהי. מי שפועל כך אינו זקן או מבוגר.

"כל אחד ממתנדבי "ידיד לחינוך", שזוכה להיפגש כל פעם מחדש עם גיל הנעורים, והוא צריך למצוא פתרונות ולקבל משובים, זוכה לחיים של התחדשות".

ויכוח בלתי נגמר הוא בין המתנדבים, מי מקבל יותר, המתנדב או מי שמקבל ממנו. כל צד אומר שהוא מקבל יותר וזהו ויכוח נעים, אומר אופנהיימר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אירית אברמסון, ראש מינהל החינוך בגבעתיים
 

עיקר עיסוקיה של אירית במהלך השנים הוא בתחום החינוך, אותו היא חיה ונושמת. במהלך השנים רכשה ניסיון מעשי רב כמנהלת שני בתי ספר תיכוניים בחולון: תיכון "עתידים" ו"קמפוס קרית שרת"- תיכון המונה 2,500 תלמידים בשלושה קמפוסים מכיתות ז'-יב'.

מזה שנתיים משמשת אירית כראש מנהל החינוך, הנוער והצעירים בגבעתיים. היא זו שהביאה לעיר את הפרויקט כיתות "גימלאים לומדים", שמתקיים בשיתוף עם אגף הרווחה בשלושה בתי"ס תיכוניים. במסגרת זו לומדים הגמלאים את מקצועות הלימוד כמו: ספרות, היסטוריה, מדעי המדינה, אמנות, פילוסופיה, מחשבים, תנ"ך ועוד, עם מיטב מורי בתיה"ס, וכן הם משתתפים בפעילויות ובטקסים השונים במהלך השנה. אין ספק שזו הזדמנות לגמלאים לרכוש ידע מגוון, להשתייך לקבוצה חברתית חדשה, להיפגש עם בני נוער ולהעשיר את העולם בסביבה צעירה ודינמית.

 ואשר ל"ידיד לחינוך" אומרת אירית: " זהו פרויקט מדהים וחשוב, ובכלל כל תכנית שנותנת מענה לגיל השלישי, מספקת להם תעסוקה ומהווה משמעות לחייהם - אין טוב מזה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהתנדבות ועוד עם ילדים. אין ספק שכולם נהנים. ושלא לדבר על חשיבות התרומה למערכת. ועל כך אני שומעת רבות ממנהלי בתיה"ס."

היא מוסיפה שאמנם איננה מעורבת אישית, אבל היא עוקבת ומתעדכנת וכמובן מברכת על העשייה של המתנדבים. הקשר הוא דרך יונה זילברמן הרכזת ומול הצוותים בבתיה"ס. שלש פעמים בשנה היא לוקחת חלק בישיבות בבתיה"ס לשם בקרה, לקידום תכניות, וכדי לראות ולעקוב אחרי הישגים. ודרך אגב, מאד הייתה רוצה במתנדבים נוספים שיגיעו לתודעה ולחשיבות הנושא.
"נוכח העובדה שיש לי קשר עם מבוגרים, אני פוגשת גימלאים רבים וחושבת שיש להם מה להציע".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קרן סבג, מנהלת ביה"ס "שקד" באשדוד


קרן סבג מנהלת ביה"ס שקד באשדוד מקיימת שלושה מפגשים בשנה עם המתנדבים. "אני מאפשרת רק למתנדבי "ידיד לחינוך" להכנס לביה"ס. זוהי עמותה מוכרת שעושה עבודה טובה", היא אומרת.

"ילדים שנחשפו להתנדבות ירצו גם הם להתנדב, יש כאן דוגמא אישית. הם יהיו רגישים יותר ואזרחים טובים יותר".

על טיפוח הקשר של ביה"ס עם המתנדבים, היא מספרת שהצוות מכין לכל מתנדב דף קשר עם מגנט שאפשר לתלות בבית ובו בין השאר, מספרי הטלפונים שלה עצמה, וגם של איריס אלבז, סגניתה שהיא אשת הקשר עם המתנדבים מטעם ביה"ס. איריס מודיעה לכולם שהיא מזמינה לפנות אליה בכל בעייה, כדי לחדד את הדברים ולתת מענה לכל שאלה. כל זאת כדי שהקשר יהיה רציף וטוב יותר.

ביה"ס, משתף את המתנדבים בטקסים ובארועים ולכן חולק למתנדבים לוח ובו כל הארועים עד סוף שנת הלימודים, כל התאריכים ידועים לכולם מראש. המתנדבים אפילו מוזמנים לקחת חלק בטקסים.

קרן מוסיפה: "חשבנו מה יהיה טוב למתנדבים. אנחנו מנסים להתאים לכל מתנדב את מה שמתאים לו. למשל, אחת המתנדבות ביקשה לעסוק עם התלמידים באמנות ולכן הצמדנו אותה למורה שלנו לאמנות".

במסגרת הקשרים שמקיים ביה"ס עם המתנדבים, מוצמד לכל מתנדב איש קשר. בדרך כלל זהו המורה שמולו עובד המתנדב. המורה הזה הוא זה שמודיע למתנדב, למשל, על הארועים שמתרחשים בביה"ס.

לדבריה של קרן, לא בכל כתה יש מתנדבים ומורות פנו אליה בשאלה, מדוע אצלם בכתה אין מתנדב או מתנדבת, ואפילו ילדים שאלו, איך זה שבכתה שלהם אין מתנדבים.