הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

לזכרו של עמוס עוז

דוד קמיר, מתנדב ב"ידיד לחינוך" חולון, כותב:

לפני כשבועיים כשהיינו שרויים באבל על מותו של עמוס עוז. נשאל מרואיין מה מדבריו של עמוס עוז הותיר בו רושם.

בעקבות זאת נזכרתי בנאום שנשא עמוס עוז. הדבר היה לפני כארבעים שנה. היינו בכנס "שלום עכשיו" בקיבוץ גבעת ברנר. הנואמים המרכזיים היו שניים: יצחק בן אהרון ועמוס עוז. שניהם הותירו רושם עז, אך את דבריו של עמוס עוז לא אשכח.

באנגליה, אמר עמוס עוז, כאשר אדם מגיע לגיל פרישה, הוא יכול להיות סופר, קצב, סבל או אפילו תליין. הוא יושב מול האח ושאיפתו היא שלאחר מותו ייכתב על מצבתו שהיה a gentle soul. בהמשך קבל על כך שבארץ הפך המושג "יפה נפש" לגנאי. הוא קרא לנו לשאוף להיות יפי נפש בלי להתבייש בכך. להפוך את המושג "יפה נפש" לתואר כבוד ולא לכינוי גנאי.

פגישה שנייה הייתה כאשר לימדתי בבית ספר "ברנר" בגבעת ברנר. עמוס עוז היה מורה באותו בית ספר (רציתי לכתוב תחילה שהוא היה אחד המורים אך הוא לא היה "אחד המורים", הוא היה עמוס עוז. מורה נערץ וסופר מפורסם). במסיבת פורים התלמידים חגגו בחצר בית הספר ואנחנו המורים ישבנו בספרייה. לא הייתה תוכנית כלשהי אך עמוס עוז דאג לתוכנית בכך שבידר אותנו שעה ארוכה בסיפורים משעשעים על עגנון. הוא התגלה כמספר רהוט ומשעשע. הייתה זו הפעם הראשונה (ולמען האמת היחידה) שעמדתי על יכולתו הבידורית. לא אנסה לחזור על אותם סיפורים כי ללא יכולתו הסיפורית של עמוס עוז הם יאבדו מערכם. עם זאת חשבתי על הסמליות שבדבר: סיפורים על עגנון בבית ספר הקרוי על שם ברנר, שהיה מתומכיו הראשונים על ידי סופר שהיה מקורבו של עגנון ובכתיבתו הושפע ממנו.

עמוס עוז היה אציל נפש ויפה נפש. יהי זכרו ברוך.