הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

"כשיש רגש, מתחברים" – בעקבות הטיול לבאר שבע של מתנדבי גבעתיים

מאת: שושנה רשף

"אתה לי ארץ" הוא השיר של ירדנה ארזי, שניבחר למקום ראשון בשלושה מצעדים לכבוד שבעים שנות המדינה.

כשראיינו את ארזי באחד העיתונים על פשר התלהבות הקהל ובחירת השיר, הייתה תגובתה: "כשיש רגש, מתחברים". הציטוט מצא חן בעיני, אם כי בהקשר אחר.

מדי שנה יוצאים אנו, חברי "ידיד לחינוך", לטיול. נזכרתי באותו ציטוט נוכח החיבוקים והחיוכים באותו בוקר כשנפגשנו. גיליתי שלא מעטים מבינינו הפכו עם הזמן לחברים בנפש ויש שהתלכדו לחבורות, המבלות יחדיו גם מחוץ למסגרות בתיה"ס בהם הם "עובדים". מכיוון שכל אחד מהמתנדבים בתחומו נותן מלבו ומנפשו לאותה משימת התנדבות, שלקח על עצמו, אין ספק שבנתינה זו יש הרבה מן הרגש. אז מה הפלא שיש הרבה מן המשותף ושמחה כשמתראים אלה עם אלה?

ואשר לטיול? היה זה אחד הטיולים המרתקים מבחינת בחירת האתרים, הארגון והאווירה ותודה על כך ליונינה פוקס, רכזת "ידיד לחינוך" בגבעתיים, למדריכה המוצלחת, טובי גולן, ולפרמדיק המלווה, ותודה שלא נזקקנו לו.

ובנימה אישית אציין רק מקום אחד בו ביקרנו, שנוגע לי אישית והוא העיר באר שבע. מזמן לא הייתי שם.

לא כך זכרתי אותה ולא כך הכרתי אותה בזמנו. הייתי חיילת, לא קרבית אמנם, ורק מאבחנת פסיכוטכנית בלשכת הגיוס. כמו חיילים רבים באזור, גרתי בבית החייל, ובו ערב ערב הייתה תכנית בידור ואפילו מוזיקה קלאסית.

היום באר שבע היא עיר ואם בישראל ומוקד לטיולים. העיר מתפתחת ללא הגבלת שטחים (כך לפי המדריכה). באזור התעשייה החדש עומדים לבנות בית חולים גדול ומשוכלל, האוניברסיטה שם היא מן הידועות בארץ, הגנים ותחום האדריכלות מרתקים, ועל היסטוריה אין מה לדבר. התרגשתי למראה בנין משרד החינוך, שכמובן לא היה בזמני, ולמראה בית המשפט שמזכיר בית כנסת ודומה לזה שבירושלים, גם שמענו על הנעשה בעיר בתחומים כמו הייטק ואחרים וכן על תכניות לעתיד.

גולת הכותרת הייתה הגיבוש החברתי של המתנדבים, שהפיח רוח אחידות ורצון להמשך הפעילות המבורכת.

*יסלחו לי החברים מבאר שבע שיש להם וודאי יותר מה לספר על עירם, מאשר לי בביקור קצרצר.