הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

יצחק בוכהולץ מחולון הוא באמת ידיד לחינוך

"הוא כזה חכם" אומרת תלמידה, "בכתה לא הבנתי כלום ובשעורים של יצחק אני מבינה הכל".

מאת: הניה קמיר

בחטיבת הביניים של גימנסיה "קציר" בחולון יש רק מתנדב אחד, אחד ומיוחד, מתנדב שהוא מוסד.

פגשתי את יצחק באשכול הפיס למדעים של הגימנסיה. ניכר שהוא בן בית במקום וחלק בלתי נפרד מצוות המדעים. המורות והלבורנטיות שואלות לשלומו והוא מדווח להן על השעורים והתלמידים. כולם שמחים שבאתי לראיין את יצחק ותורמים לראיון דברי שבח והלל:

 "אצל יצחק לומדים לא רק מדעים, לומדים גם דרך ארץ";

"יש תור המתנה של תלמידים לשעורים שלו", ועוד שבחים רבים מסוג זה.

יצחק, בן לניצולי שואה, עלה ארצה עם משפחתו בגיל שנה ממחנה עקורים בגרמניה. בישראל התיישבה המשפחה ביפו, בה חי ובילה את כל שנות ילדותו ובגרותו. כבן למשפחה דתית נשלח ללמוד בבית ספר יסודי של חב"ד, בו למד לא רק לימודי קודש אלא גם לימודי ליבה כמו בכל בית ספר ממלכתי בישראל. לימודי הטבע והכרת בעלי החיים והצמחים משכו את לבו כבר מגיל צעיר. בהמשך למד בתיכון עירוני ז' ביפו במגמה הביולוגית.

אחרי השרות הצבאי נרשם ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

חלומו היה להיות רופא, אך המצב הכלכלי של המשפחה לא איפשר זאת. לימים הגשימה את החלום בתו שלמדה רפואה ועובדת היום כרופאה בבית החולים שיבא.

כשסיים את לימודי התואר השני בביולוגיה של התא, כשהוא כבר נשוי ליהודית, התחיל לעבוד כמורה לביולוגיה ומדעים בתיכון עירוני י"ד בתל אביב. מתוך כל הצעות העבודה שהובאו בפניו בחר בבית ספר זה שהיה בראשית הקמתו. ומצא חן בעיניו להיות חלק מהצוות המייסד של בית ספר צעיר שעתידו לפניו. יותר משלושים שנה עבד בבית הספר כמורה ומחנך.

מאז ומתמיד היו ההתנדבות והתרומה לקהילה חלק מסדר יומו ואורח חייו של יצחק. כאדם מאמין הוא פעיל בבית כנסת. שנים כיהן בו כגבאי וגם היום הוא המוציא והמביא של צורכי הבית והמתפללים בו. יש המכנים אותו מנכ"ל בית הכנסת. כאדם שהחינוך יקר וחשוב לו הוא יצר קשר עם הגננות של גני הילדים הסמוכים לבית הכנסת והוא מארח את הילדים לפני חגי ישראל.

מזה שנים הוא עוזר ומסייע במרפאת קופת חולים ונותן הרצאות בנושאי בריאות במעון יום לקשיש בחולון. עם תום ההרצאה הוא מוצא זמן לשוחח עם הקשישים ולענות על שאלות אישיות שמטרידות אותם. הקשישים שמחים על ההקשבה ועל תשומת הלב.

לגימנסיה קציר הגיע לפני שש שנים אחרי שבשיחה מקרית עם שכנה שמע על "ידיד לחנוך". הגעגוע לעבודה עם ילדים גבר עליו.

בדייקנות ובהתמדה מופיע יצחק כל יום חמישי בשבוע לעבודה עם תלמידיו. הוא מנהל כתה ובה שמונה תלמידים. הם מגיעים אליו עם קשיים בלימודים (לעתים גם בהתנהגות) ובשעוריו הם מדביקים את הפער בלמודים ואחרי פרק זמן מסוים חוזרים ומשתלבים בכתתם. "אף אחד לא מפריע בשיעור ואף תלמיד לא נכשל אצלי", כך אומר יצחק בגאווה.

"הוא כזה חכם" אומרת תלמידה, "בכתה לא הבנתי כלום ובשעורים של יצחק אני מבינה הכל".

בהיותו חלק מצוות המדעים באשכול, הוא מסייע גם בתחומים נוספים. למשל, בבחינת הבגרות המעשית בביולוגיה, סייע לתלמיד עם שתוק מוחין לבצע את הניסויים במעבדה והתלמיד כמובן היה אסיר תודה.

יצחק גם שומר על קשר עם תלמידיו הבוגרים ומציין שבתיכון הם לומדים בכתות רגילות ויש להם הישגים טובים.

יצחק מעיד על עצמו:
"שנים רבות הייתי מורה ולימדתי כתות עמוסות תלמידים, ורק בשנים האחרונות, כמתנדב, אני מרגיש שאני עושה את הדבר האמיתי, אני מרגיש שאני "נוגע" בתלמידים".

ההנהלה וצוות העובדים מעריכים מאוד את תרומתו של יצחק, מזמינים אותו לאירועים שבית הספר מארגן ולמסיבות סוף שנה, ומעניקים לו תעודות הוקרה ותודה.

יש לציין בהערכה שבית הספר השכיל לקלוט בחום את המתנדב שלהם, לתת לו מרחב פעולה ותנאים מתאימים שהופכים את ההשקעה של יצחק למועילה ומספקת לכל השותפים.

יצחק הוא עדיין מתנדב יחיד בחטיבת הביניים "קציר", אך כפי שמנהל החטיבה ציין בפני, בית הספר ישמח לקלוט מתנדבים נוספים בתחומי דעת שונים.