הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

350 מתנדבי "ידיד לחינוך" באזור השפלה – גומא השתתפו החודש ביום שיא חוויתי ומעשיר

רשמים מקבוצת חולון

מאת: הניה קמיר וחנה הופר

כשקובעים אצלנו תאריך לאירוע מסוים, זה תמיד "בלי נדר" ובעזרת השם". אי וודאות היא לחם חוקנו בארצנו הקטנטונת. התברכנו השנה בחורף גשום שמסרב להיפרד והיה צפי לשבוע גשום, וגרוע מכך, טיל ששוגר מעזה נחת במושב משמרת בשרון ויצר מתח ביטחוני, שלא ברור היה מה יהיו תוצאותיו. כל סימני השאלה התפוגגו ערב לפני הטיול. הארץ שקטה ומזג אוויר נפלא קידם את פנינו,

לטיול יצאנו. פנינו מועדות לצפון.

החורף הגשום נתן אותותיו: שדות ירוקים, פריחה מגוונת, כליל החורש פורח בוורוד עז ועצי האלון והאלה התכסו בעלווה צעירה וצפופה. כל אלה שטפו את עיננו וחיממו את ליבנו.

ביקרנו בשני אתרים: "יענקל'ס שטעטל" בכפר חסידים והמושבה הטמפלרית בבית לחם הגלילית.

"יענקל'ס שטעטל" הוא מרכז מבקרים, מעין מוזיאון שיזם והקים גדי יעקב.

גדי מקדם את פנינו. איש משופם עם חיוך רחב וארשת פנים חביבה. החצר מלאה בכלים, מכשירים וחפצים שאסף בחייו המעוררים נוסטלגיה ההולכת ומתעצמת בכניסתנו לביתן. לכל כלי ומכשיר סיפור משלו והיסטוריה מיוחדת. האיש מרתק בסיפוריו על חייו המיוחדים, משפחתו ופועליו חובקי עולם, מתובלים בבדיחות ובהומור כיאה למופע סטנד-אפ. הוא מצליח להתאים את הסיפורים לקהל המאזינים והידע בשפות שונות שרכש במסעותיו לארצות רבות מאחד את כולם, וגם מי שלא ידע שטעטל (עיירה) מהי, נכנס לאווירה. המוסיקה שהוא משמיע סוחפת את כולנו ואנו מצטרפים בשמחה לשירה.

האתר השני בו ביקרנו הוא בית לחם הגלילית, בה שמענו את סיפור הטמפלרים שהגיעו לארץ מגרמניה והביאו איתם את נוף מולדתם: הקידמה הטכנולוגית, המבנים המיוחדים, חיי הקהילה וגם ההזדהות עם התנועה הנאצית במולדת הישנה. הם גורשו מהארץ על ידי הבריטים שראו בהם אויב. לנו הם השאירו את המבנים המיוחדים ואת הסיפור ההיסטורי.

את היום סיימנו בהתכנסות של כל מתנדבי מחוז גומא לטקס מרגש עם ברכות הערכה ותודה של נמרוד ושלומית. שלומית הציגה את טבלת המתנדבים של המחוז. התרגשנו לראות שחולון מובילה במספר המתנדבים ובמספר בתי הספר בהם הם פועלים, ועל כך יישר כוח לתמר שלנו שמובילה את ההתנדבות בחולון. אחרי הטקס הופיעה בפנינו הזמרת ורדינה כהן בשלל שירי ארץ ישראל הישנים והטובים. ורדינה, בת להורים יוצאי תימן, בחרה בחוכמה מגוון של שירים. שירים שהגיעו איתנו מארצות מוצאנו: שירים חסידיים, שירים בלדינו, ביידיש, שירים תימניים (שחיברו אלתרמן ווילנסקי) ושירים ארץ ישראליים שכולנו מכירים ואוהבים. הקהל הצטרף לשירה והיו גם כאלה שקמו ורקדו בהתלהבות.

חוויות היום הזה הזכירו לי דברים שכתבה חנה יבלונקה בספרה "ילדים בסדר גמור" על דור ילידי המדינה שהם בגיל המדינה (שאלה אנחנו בערך):

"העברית, הפירות והירקות, אור השמש, לוח השנה והאירועים שתכפו ובאו על ישראל וליוו את חיי, הם שעשו את המדינה הזו לתבנית נוף מולדתי".  

ולסיום:

עבודת המתנדבים היא בעיקרה אישית. מתנדב מול תלמיד או קבוצה קטנה של תלמידים. בעבודה זו יש שיאים קטנים כגון תודה של תלמיד, מכתב הערכה של מורה או הורה וזה מרגש ומספק. אך לעמותה שלנו יש גם רגעי שיא קבוצתיים. יש השתלמויות, אירועי הערכה של הרשויות ומפגשי צוות בבית הספר. אחד מימי השיא האלה הוא הטיול השנתי. אנחנו נפגשים, מחליפים חוויות, רואים גם את המתנדבים של הערים האחרות ופוגשים את בעלי התפקידים בעמותה. על הצורך והחשיבות יכולים להעיד המשתתפים. רוב המתנדבים הגיעו לטיול והעידו על הנאה וסיפוק.

תודה למארגנים ובמיוחד לתמר.