הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

ל"ג - טיול בחדרה והסביבה

מתנדבי "ידיד לחינוך" בפתח-תקווה וכפר סבא מטיילים בחדרה וסביבותיה - ל"ג בעומר

לקראת סיום שנת הלימודים, ולאחר פעילות התנדבותית במהלך כל השנה, יצאו מתנדבי "ידיד לחינוך" בפתח תקווה וכפר סבא, לטיול בחדרה וסביבותיה.

את הטיול הנחמד הזה אזכור כלקח בנושא "לוחות זמנים".
רובנו הרי  כבר ביקרנו בחלקת הארץ היפה הזאת, אך לקבל הדרכה מצבי, ולהיות בקבוצה הנעימה מכפר סבא ופתח-תיקווה הצדיקה את ההצטרפות ליום נפלא זה, שנאמר: הפסיד מי שלא הצטרף. הייתה זו גם הזדמנות להכיר מתנדבים חדשים, כמו את יהודית המורה לחשבון הנאה ונעימת ההליכות שלידה ישבתי.
הטיול תוכנן "בגדול" לארבע אתרים, בפירוש אטרקציות. הציפייה והסקרנות הגיעו כמעט לסיפוקן המלא. מדוע "כמעט"? על כך בהמשך.
האתר הראשון, היה ביקור בנחל אלכסנדר ה"מחודש" וב"גשר הצבים". צבי הזכיר כי מאכילים אותם בעופות, בזמנו, ואני זכרתי את פחדי מהם, כילד, כי לא הייתי אז גדול בהרבה מהעופות הנטרפים...
ממרפסת התצפית, ראינו למרות האובך את עמק חפר וסביבתו, ולא יכולנו שלא להזכר שבנמל בית ינאי החל מסעה הטראגי של ספינת "אלטלנה", שהיא ואנשיה שילמו את מחיר התהליך המכאיב של הקמת צבא אחד למדינה אחת!
למדתי שאת הדיונות עוצרים מלנדוד ע"י שתילת שיחים, ושלאקליפטוסים שורש עמוק וביצות אינם מייבשים. תהיתי אם בכלל היה צריך לייבש או לשמר את הביצות כפי שנעשה באגם החולה...,
כנראה ש"שרפנו" קצת זמן, כי הביקור הבא נקטע באיבו. היה זה הביקור המעניין בתחנת "אורות רבין" בה מתבצעת הפקת החשמל באמצעות שריפת פחם. לי אשית סנטימנט לחברה זו , שפרנסה את משפחתנו בכבוד, משך שלושים שנות עבודת אבי בה.
הבחנו בארובות האימתניות עוד מרחוק, ובבנייתה של ארובה נוספת, רביעית במספר.
באתר המטופח ראינו סרט וקיבלנו הסברים ממדריך חביב, כולל הדגמת פעולת טורבינות מופעלות הקיטור, ושמענן על הלבטים לגבי המעבר לשימוש במקורות אנרגיה אחרים ועל התלות ביבוא.
עלינו לאוטובוס לראות את פריקת הפחם והמסוע הענק, אך נאלצנו לוותר על כך, מחוסר זמן..
התחנה ה שלישית הייתה ב"נייר חדרה". התרשמנו עמוקות מההשקעה הרצינית בנושא האירוח וההדרכה. הביקור שם, שדורש תיאום מראש, מומלץ בחום. ההדגמות כללו הן את היסטורית הנייר מהפפירוס המצרי ועד סין ו"תות הנייר" ועד ליערות התעשייתיים שעציהם מיועדים בלבדית לתעשיית הנייר. כמובן שפרק מיוחד יועד למחזור,שיש עדיין מקום להגבירו . כשהבנו את ה"פרינציפ" נחשפנו למכונה ענקית, מאתיים מטר אורכה, שבצד אחד הייתה תמיסה מאד דלילה של תאית וסיבים במים, ושבקצה השני, נוצר גליל ענק של נייר חום לתעשיית האריזה. להשלמת ההמחשה אפשרו לנו להכין ריבוע נייר קטן וצפינו בסרט על התפתחות המפעל מאז שנות החמישים ועד היום. למדנו על סוגי הניר ועל השימושים בו. החל מחיתולים חד פעמיים ונייר טואלט ועד לנייר אמנותי "ממוחזר" ומשופצר.
גאוות המפעל קשורה דווקא לחיסכון ב... מים! כן! המים שמוחזרים לטבע הנם בכמות פי כמה ממפעלים דומים בחו"ל!
את נושא ה"זמן הדחוק" שבנו וחווינו דווקא אצל מי ש"זמנו בידו" , הרי הוא ה"נדיב הידוע"- הברון אדמונד דה רוטשילד, שבחלקת קברו רצינו לבקר.
תרומתו להתיישבות בזמן העלייה הראשונה אפשרה את הקמתם של ישובים כ כרון יעקב, ראשון לציון , פתח תקווה, מזכרת בתיה , גבעת עדה ובנימינה.
חלקת הקבר נמצאת בגן יפיפה "גן הברון", הבנוי בסגנון גינון מעורב צרפתי / אנגלי, כיאה לנצר למשפחה ממוצא מעורב שכזה. מפאת חוסר הזמן לא הספקנו לבקר החלקת הקבר, השערים  היו כבר נעולים.
בזיכרון יעקב, מול בית הכנסת "אהל יעקב" משנת תרמ"ו לפק', אסף אותנו האוטובוס להשיבנו לביתנו.


הטיול אורגן עי אבי הררי רכז פתח תקוה
הדריך צבי אורים מתנדב מפתח תקוה


כתב מיקי הרמן, מתנדב מפתח תקוה  21.4.13