הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

חמישים שנה למלחמת ששת הימים - סיפורי לוחמים ואוירה מרגשת במיוחד בכנס מתנדבי "ידיד לחינוך" בבאר שבע

מאת: יפה חכמון

בבוקרו של אחד מימי חודש יוני, הגעתי למתחם טבול בירק בו נמצא בית גיל הזהב "משען" - מבנה מרהיב, אותו מפעיל צוות נפלא ומכניס אורחים, הנעתר לכל בקשה לקיים מפגשים באולם הכנסים.

חייבת אני להודות שבכל מפגש אנו נהנים ונרקמת תחושה משפחתית. חנה חדאד דואגת תמיד לצקת תוכן ועניין למפגשים אלה. במפגש זה נהנינו במיוחד, ארגנו אותו עמירם כספי ויוסי בריח, מתנדבי "ידיד לחינוך" בעידודה ובסיועה של חנה.

 אצטט שיר שהופיע בהזמנה למפגש:

לך חבר גיבור...

מאוד כואב ודמעות הלב מצמררות

באלפי השאלות המכאיבות לכולנו.

מי ייתן ולא נראה יותר הרג ומלחמות

נזכור את אסף ואת גדעון ואת...(פרויקה)

מילות השיר באו לידי ביטוי במה שנאמר ע"י הגיבורים שעמדו בפנינו וסיפרו על המלחמה ההיא העקובה מדם. כל אחד מהמקום והחוויה האישית שלו. אך היה חוט מקשר בין כולם: הברק בעיניים, ההתרגשות, הדמעה הבלתי נשלטת.

הם חיו מחדש את אותם הרגעים. נוצרה אווירה של אחוות לוחמים, אליה נשאבנו כבמטה קסמים.

סא"ל (מיל) עמירם כספי הנחה בחן את המפגש ותיבל אותו בהומור. הוא דיבר על הרקע המדיני והפוליטי לפרוץ המלחמה. הוא הזכיר את ג'מאל עבדול נאצר וציין שהיה מנהיג כריזמטי, בעל כושר הבעה בעל פה, מעולה ומרתק, שהשפיע על כל העולם הערבי.

כספי לא חסך ביקורת על התנהלותם של לוי אשכול, משה דיין ויצחק רבין בתקופת ההמתנה והעלה על נס את בטחונו של האלוף שייקה גביש, אלוף פיקוד הדרום.      .

ד"ר אלי בר חן, לוחם בצנחנים, סיפר על כיבוש ירושלים. לפתע נזכר כיצד הופיעה דמותה של אמו הצדקת, כשהוא בתוך התופת, חייכה ועודדה אותו, כמה התרגש והדמעות גלשו על פניו. לחשוב שהגיבור העומד מולנו נזכר באמא והופך לילד הקטן שלה ומזיל דמעות, זה תולש את הלב. התרגשותו הייתה רבה גם כשדיבר על דגל ישראל באותו מעמד.

שלמה ארבלי אל"מ (בדימוס), הציג עדויות משדה הקרב, שם גם נפצע. תוך כדי דיבור, התרחש רגע דרמטי בו כספי צירף אל ארבלי  את אל"מ אביהו וביחד תארו חוויותיהם בצורה שהעבירו אלינו את    תחושתם, כל אחד מזיכרונותיו ותחושותיו.

סא"ל (בדימוס) יוסף בריח, סיפר בגעגועים מהולים בכאב עז על עוז רוחם של החיילים ששעטו תוך חירף נפש וקיפדו חייהם.

כל כך התפעלנו מהיכולת והכוח של הגיבורים היקרים שסיפרו דברים עצובים על חוויות לא פשוטות, אך יחד עם זאת שמרו על רוח מבודחת והשרו הרגשה טובה. מה שהיה על הבמה הוא משהו חזק ומטלטל, החברים שטו במסע אל שם ואז הרגשנו כאילו הם חווים ברגע זה את אותם רגעים.

מינה עוז הנעימה לנו עם צלילי הפסנתר, דבר שריכך את הסיפורים העצובים.

אשמח מאוד לראיין כל אחד מן הדמויות שהזכרתי ומבטיחה לפרסם באתר.

אנו מודים לכל אלה שנטלו חלק בהכנות ובבצוע המופתי של הארוע: לחנה, ליוסי, לעמירם, למינה, לקצינים ולמפקדים. תודה מקרב לב לכולם. העשרתם אותנו, ריתקתם אותנו.

אוהבים את כולכם.

בשם כל פורום המתנדבים והמתנדבות, סניף באר שבע.