הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

חברה מסורתית נאורה

מתנדבי שהם, יהוד וקריית אונו מבקרים בכפר כמא ועוד...

מאת: רחל פוקס משקובסקי'

ממוצע חשבוני פשוט מראה, כי הנשים הצ'רקסיות מביאות לעולם בממוצע ילד וחצי, וזאת על מנת שיתאפשר להורים לתת די תשומת לב לילדים. זוהי אחת העובדות המפתיעות, שנודעו לנו בטיול לגליל התחתון. כחמישים מתנדבי "ידיד לחינוך" עם הרכזות זיוה שביטלובסקי משוהם, יפה ביירותי מיהוד וחבצלת פלד מקריית אונו, בקרו בימים אלה בכפר כמא במרכז לתרבות הצ'רקסית. אל שלוש הקבוצות הצטרפה איה נחום קרפיבקה, רכזת אזור ברוש בעמותה.

המתנדבים צפו בסרטון על תולדות הצ'רקסים ושמעו מפי המדריכה יסמין על חיי הצ'רקסים כיום. ביישוב מתגוררים כ3200 איש. הם מקיימים קשר הדוק עם היישוב הצ'רקסי השני בישראל, ריחניה.

התברר לנו, כי זוהי מצד אחד חברה מסורתית - זוגות צעירים לפני הנישואים אינם מקיימים יחסי מין ואף "שומרים נגיעה". מצד שני, החברה מעודדת את הצעירים ולא פחות את הצעירות ללמוד באקדמיה. הזוגות הצעירים שיוצאים מהכפר בעקבות לימודים ועבודה, שבים אליו עד לעת בו ילדם הבכור בן שש, על מנת שירכוש בביה"ס המקומי את יסודות התרבות הצ'רקסית כמו גם את השפה. בנוסף, לומדים הילדים עברית ברמת שפת אם, ובהמשך גם ערבית ואנגלית. ביה"ס התיכון שבו הם לומדים הוא "כדורי" – שם הם לומדים ביחד עם בני נוער יהודים ובדואים.

ועוד עובדה מפתיעה: החמות אינה נוהגת לבקר את כלתה בביתה, וזאת על מנת למנוע הבעת ביקורת על דרך ניהול וריהוט הבית. למעשה, כך סיפרה יסמין, אשה צעירה ורהוטת דיבור, גם האם כמעט אינה מתארחת בבית ביתה הנשואה, מאותו הטעם. עוד סיפרה, כי נישואים מעורבים הם נדירים מאד, ואולם כאשר אלה מתקיימים, החברה הצ'רקסית מכילה אותם.

במוזיאון לתולדות העדה למדנו בין השאר שהצ'רקסים מעדיפים ארוחות קטנות, ממעטים באכילת בשר ומעדיפים גם שולחנות אוכל קטנים. בעבר הם היו אנשים רזים, אולם כיום החשיפה למזון מהיר, לחטיפים ולפרסומות בנושא שינו במידה מסויימת את המצב, כמו בכל העולם המערבי.

עוד שמענו ש"מדד הגבריות" בחברה הצ'רקסית הוא היחס המכבד לבת הזוג. כולנו היינו מוכנים לאמץ את הגישה הזאת באופן מיידי.

הצ'רקסים מפוזרים כיום בכל העולם. עד המאה ה - 19 הם חיו בחבל ארץ בשם צ'רקסיה בין רוסיה לגיאורגיה. הגברים היו למודי מלחמה. הרוסים נהגו לתקוף אותם, ולימים, לטענתם, התבצע כלפיהם רצח עם. הניצולים הגיעו לטורקיה, משם פוזרו על ידי הממשל העותמני ברחבי האימפריה, כשהגברים קבלו תפקידי שיטור ושמירה.

לאחר ארוחת צהריים מצויינת באחת המסעדות המקומיות בכפר, המשיכה הקבוצה לסיורים מרתקים גם הם, בכפר תבור, היא מסחה בשמה הערבי, ובאילניה, הלא היא סג'רה.

גם כשחושבים שיודעים הכל על תולדות הארץ, תמיד אפשר לשמוע חידוש, וגם לרענון הידע יש ערך.

 קותי, המדריך, הוביל את הקבוצה בידענות וברוח טובה. הטיול נפתח בהליכה מאד נעימה לאורך נחל שופט בתוך צמחיה ירוקה והמון פרחי חותמית ורודים.

ארץ יפה ומעניינת. הלוואי שנשכיל לשמור עליה לטובת כל תושביה.