הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

ושוב אותו הניגון אך מעט אחרת...

 על התחלת העבודה עם התלמידים העולים

מאת: שושנה מרום, עפולה

הלימודים החלו כבר לפני חמישה ימים. איני דוברת רוסית ושמחתי שהתלמידים, עולים מרוסיה ומאוקראינה, כבר מפטפטים בעברית וקוראים.

זוכרים את "הפרפורים בבטן "ביום הראשון ללימודים, לעבודה, למפגש ראשון? הם הופיעו שוב, כן, גם מסקרנות וגם מהתרגשות.

בידי התיק השימושי והיפה שקבלנו מהעמותה, עמוס מכל טוב:

- תיק לתכשירי איפור שהוסב לקלמר, ובתוכו: צבעים, עפרונות, מחק, מחדד, מספריים, סרגל ודבק.

- ספר קריאה: "צילה וגילה" מ"ספריית הפיג'מות" לגני הילדים. בחרתי בספר כי האותיות גדולות והוא מנוקד, כך שזה מבטיח הצלחה בקריאה.

- קלסר ובו דפים מהמדפסת לציור מנדלות, וגם שני דפים שעליהם כתובות האותיות לתרגול כתיבה נכונה,

- משחקים לילדים שגזרתי מהעיתון של שבת ודפי עבודה שמתאימים לגילאים שונים. (כל הדפים מצויים בידי רעיה, (רכזת מיזם תלמידים עולים) ומיועדים לכל המעוניין.

- כרטיסיות ובהן שאלות הכרות שהתלמיד אמור לשאול אותי ואחר כך יענה על עצמו את אותה שאלה. גם בדיקת קריאה וגם פתיחה לשיחת הכרות - רעיון של נכדתי החיילת.

- לנייד שלי הוספתי אייקון של מילון תרגום לרוסית.

הצגתי את עצמי בשמי והסברתי את המילה "מתנדבת". לשמחתי, קבלתי את חדר האחות כמקום קבוע למפגשים. פיזרתי את הכרטיסיות על השולחן ושוחחנו כרבע שעה. אחר כך הצעתי את מרכולתי לתלמידים ובקשתי שיבחרו במה לעסוק. כל ארבעת התלמידים, מכתה ג' עד ו' בחרו בספר ובקשו לקרוא בעצמם. עברנו לצייר מנדלות ותרגלנו כתיבת אותיות. הופתעתי, כל הארבעה ידעו להתחיל נכון את כתיבת חלק גדול מהאותיות. בסוף המפגש שאלתי אם הם מעוניינים להמשיך ולהיפגש ומה הם מצפים שנעשה ביחד. בקשתי מהם שיספרו בבית על השיעור המשותף שלנו. הם יצאו מהחדר מחוייכים ואני... שמחה בחלקי.

מכיוון שהתלמידים בקשו עזרה בתנ"ך, הבאתי איתי שני ספרים ובהם ספורי המקרא שכתב יצחק לבנון.

במפגש השני כל תלמיד בחר במה לעסוק. התלמידה מכתה ו' בקשה שעור בתנ"ך, כמו בכיתה. הקפדתי על דיוק בקריאה והסברתי את החשיבות להבנת הנקרא. השתמשתי במילון שבנייד.

עם התלמיד מכתה ד' עבדנו בחשבון לפי בקשת המורה. הילד ספר לי על ה"בעיות" שיש לו עם המאמן שלו בקבוצת הכדורגל.

המפגש המרגש ביותר היה עם תלמידה מכתה ה'. המחנכת שלה ציינה שהיא זקוקה לתשומת לב רבה. מסתבר שהיא הרבה שנים בארץ, אך העברית שלה דלה ביותר. לפי בקשתה סיימנו את ציור המנדלה והיא לקחה אותה בשמחה הביתה. אמרתי לה שהיא וודאי ילדה מאד שמחה, כי בחרה בצבעים עליזים. היא חייכה והשיבה שזה נכון. סיימנו לקרוא את הספר ואז בקשתי ממנה שתדמה לעצמה שאני אחיה הצעיר, והיא תספר לי את הספור. הילדה סיפרה וביקשה שאביא ספר נוסף. מסתבר שהיא לא מחליפה ספרים בספריה ומכאן שאינה קוראת. מקווה שאצליח לעזור לה.