הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

התמודדות בונה עם חרדת הקורונה

התמודדות בונה עם חרדת הקורונה

ד"ר אבי צפרוני

מחלת הקורונה שפרצה בסין בתחילת שנת 2020, ומשם התפשטה ברחבי תבל - הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית.

מקור המחלה והדרכים לריפויה טרם התגלו, ומטבע הדברים, זה מעורר חרדה בציבור, במיוחד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, שהמחלה עלולה להופיע אצלה בצורה חמורה ואף להסתיים במוות.

המושג מגפה טעון רגשית, מעורר אסוציאציות למגפות שכילו אוכלוסיות שלימות, החל מאירועים המסופרים במקרא ועד ימינו, וזה עוד יותר מגביר את החרדה.

דווקא על רקע אי הוודאות - מה ילד יום - גובר החשש מאובדן שליטה, וזה מגביר ביתר שאת את הלחץ והחרדה.

הבידוד החברתי של הנשאים והחולים מחריף עוד יותר את מצבם ועלול להוביל חלק מהם לדיכאון.

מחריפה את המצב גם ההסתגרות בבית של חלק ניכר מהאוכלוסייה, לנוכח ההנחיות על הגבלת חופש התנועה לשם נקיטת משנה - זהירות.

צמצום עד לכדי ביטול מוחלט של תרבות הפנאי - פוגע במיוחד בקרב אנשי "גיל הזהב", שהשתחררו זה מכבר מגידול ילדים ומעבודה סדירה והפכו להיות צרכנים של תרבות הפנאי שמאפשרת להם -  הן ללמוד במסגרות השונות והן ולהתנדב בעמותות השונות. מוצע להם להימנע, ככל שניתן, לצאת מבתיהם, וכך מסגרת חייהם התרוקנה מתכנים משמעותיים בחייהם. המתנדבים - שצומצמה פעילותם במסגרת התנדבותם - תחושת הערך העצמי שלהם מאוימת, כי ההתנדבות תרמה נדבך חשוב לתחושת המשמעות בחייהם.

האנשים החווים את תחושת הלחץ, מקרינים תחושה זו על כל מי שנמצא בסביבתם - בני זוג, ילדים ועמיתים לעבודה או להתנדבות. מבחינה זו הלחץ "מדבק", מה עוד שאמצעי התקשורת מגבירים את הלחץ והחרדה באמצעות המידע המפורט על התפשטות ממדי המגפה ובעדכונים השוטפים על מספרי החולים ועל שיעורי התמותה מהמחלה בארצות השונות.

השינויים בשגרת החיים מחייבים הסתגלות מהירה, וזה מקשה על חלק מהאנשים, שכל שינוי בשגרה מאיים עליהם, כי נוח להם להיצמד למוכר ולבטוח.

למרות המצב המורכב - שעלול להחמיר עוד יותר - ניתן להתמודד עמו בהצלחה.

 נוכל להסתייע ברפרטואר דרכי התמודדות שיקלו על תחושות הלחץ והחרדה.

נציג שבע דרכי התמודדות על פי מודל החוסן הרב – ממדי, שפיתח פרופ' מולי להד - גש"ר מאח"ד.

ג = גוף, ש = שכל, ר= רגש, מ = משפחה,

א = אמונות, ח = חברה, ד = דמיון מודרך.

כמספר שבע האותיות במילים אלה - יוצגו שבע דרכים שונות להתמודדות שמשלימות זו את זו ומחזירות לאדם את השליטה בחייו.

 

גוף

  • תזונה בריאה - פחמימות מורכבות, המעלות את רמת הסרוטונין שמרגיע ומשפר מצב רוח, חלבונים שמעלים את רמת הדופמין שגם הוא מרגיע. מאכלים עתירי ויטמינים מקבוצת B ועתירי אבץ, שקדים, אוכמניות, פירות עשירים בסרוטונין, כמו אננס ובננות ותה קמומיל
  • הרפיה גופנית - הרפיית שרירים, נשימות עמוקות, שיטות שונות להרפיה, כמו מדיטציה ויוגה
  • הקפדה על שינה מספקת וזמני מנוחה
  • פעילות גופנית - משחררת אנדורפינים, והללו משפרים את מצב הרוח. היא גם מזרימה כמות גדולה של חמצן לתאי המוח, וזה תורם לקבלת החלטות שקולות.
  • הנאות חושניות - מוזיקה מרגיעה, אמבטיה חמה, מאכל טעים (ללא התמכרות לאכילה רגשית)
  • תרופות מרגיעות - ככלי תחמושת אחרון.

 

שכל

  • איסוף מידע מהימן, הבחנה בין ידע מוסמך ומהימן הניתן על ידי משרד הבריאות לבין שמועות, חוות דעת ופרשנויות המופצות בכלי המדיה השונים.
  • צמצום החשיפה לאמצעי התקשורת השונים שחוזרים ודנים באירועי המגפה ומגבירים בכך את הלחץ והחרדה.
  • חשיבה חיובית - להיות חכם, לראות את חצי הכוס המלאה. חכם = חצי כוס מלאה.

לחשוב בהתמדה על הדברים החיוביים שיש בחיינו, להודות ולהוקיר על כך ולא לראותם כמובנים מאליהם. חשיבה חיובית תוביל לרגשות חיוביים, כדברי רבי נחמן מברסלב:

"אתה נמצא במקום שבו נמצאות מחשבותיך, ודא שמחשבותיך נמצאות במקום שבו אתה רוצה להיות".

  • לקוות שהרפואה המתקדמת תגלה בקרוב את המקור למחלה ותיתן מענה הולם, כשם שעשתה זאת בעבר בהצלחה יתירה. מגפות ומחלות קשות הודברו באופן מוחלט.
  • בהשוואה למגפות אחרות, התמותה היא בשיעור נמוך יחסית. רוב החולים מחלימים.
  • להתעודד בעובדה שבישראל המצב טוב יחסית לארצות אחרות, הודות לאמצעי ההתגוננות המחמירים שננקטו מבעוד מועד.
  • לראות את הדברים בפרופורציות: מי שנגזר עליו בידוד חברתי, יחשוב שאם הוא בביתו, מצבו טוב יותר ממי שמקבל טיפול נמרץ בבית החולים.
  • להמיר מחשבות שליליות למחשבות חיוביות על ידי שימוש בהומור. הצחוק גורם לירידה בהורמוני הלחץ - אדרנלין וקורטיזול הפוגעים במערכת החיסון. במקביל, משחרר הצחוק אנדורפינים המסייעים בשיפור מצב הרוח, ברוח הפסוק:

"לב שמח ייטיב גהה (=בריאות), ורוח נכאה תייבש גרם" (משלי יז, 22).

* ריפוי בעיסוק - ניתן לשכך דאגות וחרדות על ידי  עיסוק בדברים שמשמחים את לבו של האדם, כדברי הפסוק: "דאגה בלב איש ישיחנה (= יכופף אותה), ודבר טוב ישמחנה" (משלי יב, 25). כך גם מציע הסופר ש"י עגנון: "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר".

כך ניתן להתמסר לתחביבים שמסיחים את דעתו של האדם מהמצב המדאיג, כל אחד על פי נטיותיו - קריאה, עיסוק באמנויות השונות, כתיבה, פתרון תשבצים וחידות היגיון, צפייה בטלוויזיה בקומדיות ובמופעים מבדרים, סידור הבית וכו'.

* למידה מהצלחות - לשחזר דרכי התמודדות בעבר עם לחצים וחרדות שהצליחו ולפעול על פיהם.

 

רגש

  • הצפת הרגשות ולא הדחקתם - להביע לעצמי ולמקורביי את תחושותיי. מתן ביטוי לרגשות - יש בו כדי להקל.
  • הבעה אמנותית  לרגשות - שירה, סיפור, כתיבת יומן, ציור או פיסול
  • אמונה - יש לה כוח ריפויי לאדם המאמין. הוא בוטח שבתפילתו או באמירת פרקי תהלים - יצליח להיחלץ מהמצב ולא יאונה לו רע.

 

משפחה

המשפחה היא מעגל ההשתייכות הראשוני של האדם ועשויה לשמש מקור תמיכה חשוב ביותר, ובלבד שמערכת היחסים במשפחה טובה.

 

אמונות, השקפות שיש לאדם על החיים

תפיסת אחריות האדם לניהול חייו -

  • האדם לא יושב באפס מעשה וממתין שהדברים יקרו, אלא הוא מנסה להתמודד, להקדים תרופה למכה.
  • תפיסה חיובית על החיים - החיים הם מתנה, צריך לנצלם בצורה מיטבית, לא להיכנע למחלה, אלא לעשות מאמצים עליונים ולהתמודד.
  • תפיסת מסוגלות עצמית - האדם משכנע את עצמו שבכוחו להתמודד בצורה מיטבית עם המצב. חל כאן תהליך של נבואה המגשימה את עצמה (אפקט פיגמליון).
  • אופטימיות  ותקווה - סערת המגפה היא זמנית, יימצא לה פתרון. גל הסערה יחלוף.

 

חברה - "טובים השניים מן האחד" (קהלת ד, 9).

תמיכה חברתית - שמירה על קשר בטלפון ובאמצעים השונים שהטכנולוגיה מאפשרת לנו.
היתרונות הגלומים בתמיכה החברתית

  •  גם אם נגזר על מישהו בידוד חברתי, הוא לא נותר בודד, יש מי שהוא יכול לתקשר עימו ולהשיח בפניו את לבו
  • העובדה שיש מי שקשוב לנו ואכפת לו מאיתנו - מחזקת אותנו
  •  הזולת יכול להרגיע, ובמידת הצורך לספק מידע והדרכה
  • השיח עם הזולת מנרמל את המצב, כולנו חווים תחושות משותפות, זו לא רק בעיה ייחודית שלנו.

* פנייה לער"ן (עזרה ראשונה נפשית), ובמידת הצורך לעזרה מקצועית (פסיכולוג או פסיכיאטר).

 

דמיון מודרך

הדמיון המודרך היא כהשפעת הפלצבו (=אינבו). נדמיין בנפשנו שאנו נמצאים בנוף פסטורלי, במקום שקט ורגוע, כאשר אנו נהנים מהמראות, שומעים את קולות הציפורים ומריחים את ריח הפרחים.

נדמיין בנפשנו שהמדענים הצליחו למצוא חיסון למחלה.

המערכת בגוף מגיבה לגירויים אלה כאילו היו אלה גירויים אמתיים.

 

לסיכום,
התמודדות מוצלחת מחזקת ומחשלת אותנו, מערכת החיסון שלנו מתחזקת, וערך החיים עולה בעינינו.

נאחל לכולנו לשמור על בריאותנו, כדברי הפסוק:

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, 15).