הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

"הנואם הצעיר" 2020 - קיסריה / חוף הכרמל

מאת: מאשה ליפשיץ

ביום חורפי קר וגשום, יצאנו מאזור הנוחות שלנו כדי לצפות ולהתרגש מחדש בתחרות "הנואם הצעיר" במרכז הקהילתי בקיסריה. אירוע זה הפך לנכס צאן ברזל של מועדון "רוטרי", בית הספר "קיסריה" והמחותנת הראשית – אריאלה סגל, מתנדבת מועדון "רוטרי", פעילה בקהילת קיסריה ומתנדבת ותיקה של "ידיד לחינוך" במוסדות החינוך של חוף הכרמל.

במיזם הזה שותפים ופעילים הצוות החינוכי (מנהל ביה"ס, משה חולי ומחנכי כיתות ה'-ו', רחל ביטון, יפעת לוי, גזת סלע ואביעד ליבוביץ). באופן ייחודי, רק לביה"ס קיסריה, כל תלמידי שכבות ה'- ו' לקחו חלק בפעילות, הן בקבלת המשימה והן בדירוג חבריהם, כאשר הם מתכנסים מדי פעם להציג את התוצרים שלהם בפני חבריהם ושאר השותפים.


מחנכי שכבות ה-ו בבית הספר "קיסריה", מימין רחל ביטון ויפעת לוי, קיצוניים משמאל גזית סלע ואביעד ליבוביץ, באמצע משיק סגל – נשיא "רוטרי" קיסריה, אריאלה סגל, משה חולי – מנהל ביה"ס, והמנחה, מגישים פרס מטעם מועדון רוטרי קיסריה לצוות החינוכי של בית הספר

חבר השופטים מנה 12 חברים, ביניהם נמרוד אקרמן, מנכ"ל העמותה ואורה מזרחי, רכזת חוף הכרמל.


מימין נמרוד מייצג את עמותת "ידיד לחינוך" ומספר על העמותה.  משמאל אורה ונמרוד (בצד ימין) בחבר השופטים

את עיקר המשא השנה נטלה אריאלה. היא הובילה, הנחתה, קידמה, עודדה את התלמידים ועקבה אחר התקדמותם וביצועיהם.  כמו כן הגיעו למפגש בודד, עורכת חדשות קיסריה מירי רווה, והכתב רוג'ר.

גם ההורים והסבים נטלו חלק במשימה של ילדם בכך שעזרו וחיוו את דעתם. תלמיד מספר: "אבי חושב אחרת לגבי הטיעונים שיש להביא, אבל אני עומד על דעתי." בני המשפחה, כמובן, היו חלק מקהל המאזינים וגם כובדו בעלייה לבמה בעת הכרזת הזוכים וחלוקת התעודות.


המתחרים, מלווים בבני משפחתם, , משה חולי, מנהל ביה"ס ואריאלה סגל

התלמידים, שמילאו את האולם, הביעו תמיכה ועודדו את הנואמים, חבריהם. הם כבר הכירו את החומר, כי כל הישכבה, כאמור, הייתה מעורבת ולקחה חלק חשוב ופעיל במייזם. תלמיד מכיתה ו' שישב לידי, שיתף אותי, תיווך וביקש לשמוע את דעתי על הנואמים. נעזרתי בו די הרבה כי התנאים האקוסטיים לא תרמו לבהירות הדברים.

גם אתם משוחחים עם נכדיכם ובוודאי הנכם מודעים לשטף דיבורו של הדור הצעיר, המדבר במהירות ומבליע חלקי מלים, עד שלעיתים  קשה להבין את הנאמר. במהלך ההכנה וההתכוננות הושם דגש על השימוש בקול: גוון הקול ועצמתו, התאמת הדיבור למסר, קצב הדיבור (לא מונוטוני, ולא מהיר מדי וללא בליעת מלים), ובאמת רוב הנואמים עמדו במשימה ולמדו להופיע מול קהל מאזינים באופן מעורר הערכה.  מדובר במשימה כלל לא פשוטה לבוגרים רבים, קל וחומר לבני נוער, הנאלצים להתגבר על חרדת קהל, התרגשות ותחרותיות. הם מתמודדים בתנאי מתח לא פשוטים.

עוד ניתנה תשומת לב גם למבנה הלוגי של הנאום, איכות הטיעונים, השימוש בלשון (משלב לשוני), עמידה מול קהל (קשר עין עם הקהל, הפגנת ביטחון, התלהבות והזדהות עם המסר), שפת גוף ו"מידע רוטרי"(ערכים: אמת, הגינות, גילוי רצון טוב, רעות ותועלת למעורבים).

ובל נשכח את המטרות החינוכיות המושגות בפעילויות כאלו:

  • פיתוח כושר ביטוי ודיבור בפומבי
  • הטמעת תרבות הדיבור בקרב הדור הצעיר
  • הבעת רעיון באופן מובנה, רהוט ובזמן קצוב
  • עידוד וקידום השפה העברית
  • עידוד לסבלנות וסובלנות בבני נוער
  • חינוך ועידוד להישגיות ומצוינות
  • מידענות (יכולת איתור והבנת טקסט ושימוש נכון בו)

ומה המשתתפים עצמם לוקחים עימם מההתנסות שלהם:

  • למדתי מילים חדשות
  • למדתי על עצמי, למדתי על מה לוותר בכתיבה
  • הבנתי שמשלב לשוני הוא הכרח בנאום טוב
  • למדתי להעביר מסר באופן ברור
  • שיפרתי את יכולת הדיבור
  • חוויתי פחד קהל אבל גם איך להתגבר
  • הרגשתי בנוח עם עצמי ועם החברים
  • למדתי מהטעויות שלי אבל גם מהטעויות של החברים.
  • למדנו זה מזה
  • מצאתי חברים חדשים
  • עבדתי על טקסט מתוך בחירה שלי
  • הבנתי מה זה סלנג
  • זאת הייתה הזדמנות בשבילי שלא הכרתי, לעמוד בפני קהל...
  • אני מבין מה זה להציג עמדה
  • למדתי על סדר עדיפויות
  • למדתי לעומק את מטרת סימני הפיסוק.
  • למדתי ליצור אמינות
  • למדתי להכניס הומור לטקסט
  • למדתי לוותר לחבר/חברה

 

זה, אגב, כל כך אופייני לאריאלה. בתום כל פעילות פדגוגית שלה, התלמידים מסכמים מה הם לוקחים מהמפגש.

מכאן ממשיכים הזוכים ואריאלה בתחרות לשלבים המתקדמים עד לשלב האחרון – השלב הארצי.

אשרי הקהילה שזכתה למתנדבים כאלה.