הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

המלצות להתמודדות עם מצבי לחץ

פרק שלישי ואחרון על למידה בכל גיל באזור ברוש

מאת: רחלי פוקס משקובסקי

"למערכת החינוך יש המון מבקרים, אבל אין לה הרבה ידידים. אנחנו, מתנדבי העמותה, משמשים ידידים למערכת", כך נפתחה הרצאתה של לאה רוזנברג, יו"ר המזכירות הפדגוגית של "ידיד לחינוך", על מערכת החינוך הישראלית כשומרת החוסן הלאומי. את תמצית ההרצאה ניתן למצוא באתר העמותה, כתיעוד של הרצאה דומה, שניתנה למתנדבי נס ציונה.
 

ד"ר אבי צפרוני, שהרצה, כזכור בפגישה הראשונה של "למידה בכל גיל", פרש בפני המשתתפים דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. לחץ, לדבריו, הוא מצב שבו שיווי המשקל שלנו מופר. לחץ מתון נחשב ללחץ טוב, המדרבן לפריון, אולם לחץ גבוה ומתמשך, פוגע בהישגים ואף גורם למחלות.

איך מתמודדים?

בכל מצב של לחץ יש סיכוי להתמודדות וסיכון להתמוטטות. הגורם להבדל בתגובות בני אדם למצבים זהים, נעוץ במידת החוסן הנפשי.
מהו חוסן נפשי? יכולתנו להסתגל למצבים משתנים, לפעול בגמישות ולראות בלחצים, אתגרים. כיצד מפתחים את החוסן הנפשי? קודם יש להבין מתי לחץ הופך למשבר. כאשר האדם החווה לחץ מעריך, שאין בידיו די משאבים להתמודד, הוא יחווה משבר.
פרופ מולי להד, פסיכולוג ישראלי בעל שם בינלאומי, פיתח ערכת התמודדות לשעת חירום בעקבות סדרת משברים שחווה בחייו האישיים. הערכה (מודל) נקראת בראשי תיבות "גשר מאחד": ג – גוף – הגוף לא נהנה, ש – שכל – מאבדים את שיקול הדעת, ר – רגש – עצב, אשמה, מ – משפחה – האדם מסתגר או "מתנפל" על בני המשפחה, א – אמונה – מאבד את האמונה בעצמו, ח – חברים – לא מעוניין לפגוש אותם, ד – דמיון – בדמיונו הכל שחור.

 ד"ר צפרוני ציין והסביר את הדרכים להתמודדות: לגבי הגוף – במצבי משבר יש להקפיד על תזונה בריאה ולא להיסחף לאכילה רגשית. הנאות חושניות עשויות להרגיע ובהן סקס, עיסוי ואמבטיות חמות. טכניקות נוספות להרגעה – תרגול יוגה, רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני ומדיטציה, וכמובן פעילות גופנית המשחררת אנדרופינים ופועלת כמו כדורי הרגעה. גם חיוך, אפילו מלאכותי ושימוש בהומור יש להם השפעה מיטיבה על המוח.

אשר לשכל – (ש) – מומלץ להדוף את המחשבות האוטומטיות. אפשר לראות את המשבר כ"סוף העולם", אבל אפשר גם לראות בו אתגר. הוזכר הספר: "מי הזיז את הגבינה שלי", המראה את כוחו של השכל הגמיש. על גישה זו מבוסס הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שהוא טיפול קצר מועד, וממנו נגזר מודל אפרת: א – אירוע, פ –פירוש, ר-רגש, ת – תגובה. במסגרת המודל הזה מאמנים את המטופלים לאמץ חלופות הגיוניות יותר במקום הפירושים האוטומטיים, והתגובות משתנות בהתאם.

אשר לרגש – (ר) – חשוב לעסוק בדברים שגורמים לנו הנאה, כי זה מזור לנפש. צריך גם לשוחח עם מישהו על מה שקורה לנו. גם ביטוי אומנותי עשוי להואיל למי שיש בידיו כלים אומנותיים.

משפחה – (מ) – זו עשויה להיות מקור חשוב לתמיכה, אך למרבה הצער לעתים עלולה להחמיר את המצב.

לגבי האמונה –(א) – מדובר קודם כל בכוחותיו של האדם במשבר. משמעותית מאד היא התפיסה, באיזה מידה האדם מאמין שהוא אחראי לניהול חייו. אמונה דתית עוזרת למי שמחזיק בכזו. אמונה בתורות רוחניות כאלה או אחרות עשויה גם כן להואיל בהתמודדות. באמונה נכללת גם משמעות. ככל שהאדם חש שיש לחייו משמעות, כך התמודדותו עם משבר תהיה יעילה יותר.

אשר לחברים –(ח) – חשוב שהאדם במשבר ימצא חבר לשוחח אתו. חברים במקרים כאלה אינם צריכים למהר במתן עצות, אלא לשמש אוזן קשבת. כדאי להתרחק מאנשים מניפולטיביים.

ולבסוף דמיון – (ד) – השימוש בדמיון הוא לצורך העלאת מצב אחר מזה המשברי, שהאדם נתון בו, וליווי התמונה באמירות כגון " כן, אני יכול.