הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

הטיפול הנרטיבי – על "סיפור יחיד" ותוצאותיו

מאת: מאשה ליפשיץ

באחד הבקרים של חודש פברואר, על כוס קפה ומאפה (המאפים הנפלאים של אורה), התכנסנו במט"ל (מרכז טיפולי לימודי) בניהולה של אביבה צחור.

אביבה באה מתחום הטיפול הריגשי ועובדת עם לקויי למידה. היא הציגה בפנינו את הגישה הנרטיבית (סיפורית) המהווה בסיס לטיפול הנרטיבי.

אביבה פתחה את המפגש בסבב הכרות, שבו סיפרו חלק מהמשתתפים בספונטניות, על אירועים מתקופת הלימודים בבית הספר, שגרמו להם לדימוי עצמי שלילי, כמו למשל, דבריו של המורה שאמר: "חבל על הכיסא שאתה יושב עליו... ממך לא יצא כלום..."  זאת אחת הסיבות, ציינו, שהחליטו להצטרף לקבוצת המתנדבים שלנו, כדי לעזור לילדים להתמודד עם מצבים קשים. במהלך דבריה, התייחסה אביבה לדברים אלו.

כל אדם נושא עימו את סיפורו האישי. כל סיפור בנוי על רצף של זמן, מתחיל בעבר, משפיע על ההווה ויימשך בעתיד. אבל קיימת סכנה בכך, שהסיפור יתמקד רק בצד השלילי של האירועים וישליך על התפתחותו של המטופל. אביבה קוראת לסיפור כזה "סיפור מטומטם". הטיפול עוזר למטופל להיפתח ולראות נקודות אור, לשנות את הסיפור להפוך אותו לסיפור חיובי ומחזק.

אביבה הביאה למפגש שני מקורות:

  • הרצאה של הסופרת הניגרית צ'יממנדה אדיצ'יה במסגרת TED
    בהרצאתה מספרת הסופרת הניגרית את סיפורה, וכיצד מצאה את הקול האותנטי של תרבותה, לאחר שבילדותה הכירה רק את סיפורם של אנשים לבנים ותכולי עיניים עליהם גדלה. היא מוסיפה ואומרת שתמיד יש יותר מסיפור אחד. ספור יחיד מקבע סטריאוטיפים , כי הוא מראה רק צד אחד. חשוב לזכור גם שאסור להתעכב רק על סיפורים שליליים, זה משטח. חייב להיות איזון בין הסיפורים. ומתרה כי אם נקשיב רק ל"סיפור היחיד על האחר", אנו מסתכנים באפשרות של הבנה שגויה לחלוטין שלו.

     
  • מונולוג של מטופל, שאביבה קראה לנו, ובו המטופל מציף את קשייו עם מורתו וחבריו שמכנים אותו "דביל", הוא מביע את תיסכולו באלימות, ובאירועים מיוחדים נהגו להוציאו מן הכתה, כדי לעזור בהכנת כריכים, על מנת  שלא יהרוס את האירוע. התמונה קודרת, הוריו מיואשים מלהאמין בו, מאידך מתגלים בסיפור גם צדדים חיוביים, כמו יכולתו להביא תועלת (הכנת הכריכים, אותה עשה בשמחה), אהבתו והתמסרותו לצילום והקשר שלו עם הסבא שאוהב אותו וממקד יכולות אלו.

המטפל צריך להניח פיגומים, כדי שהתלמיד יצליח לבצע "הגירה" – מַעֲ‍בָר לסיפורים אחרים, "מציאת פנינים לשרשרת", היא מכנה זאת, הבנה שהם היו שם בעבר ויהיו בעתיד.

הַגָשָת הנושא היתה מרתקת. מצפים למפגשי המשך מעשירים עם אביבה.

 

מקורות להרחבה למעוניינים:

רחל פוגל להבין ולחיות את חיינו דרך סיפורים

"כבני אדם אנחנו יצורים מפרשים. לכולנו יש התנסויות יומיומיות לגבי אירועים שאנו מעוניינים לתת להם משמעות..."

הגישה הנרטיבית – רקע ותיאור כללי

"... במקום לטעון כי מבנה או ליקוי בסיסי נפשי כל שהוא קובע את התנהגותו, טוענת השיטה הפרשנית כי המשמעות שהאדם מיחס לאירועים היא זו שקובעת את התנהגותו...

"... במהלך טיפול נרטיבי נפתחת בפני המטופל אפשרות לפתח אחריות אישית כלפי סיפור חייו, ללמוד איך לבנות וליצור סיפורים "טובים" יותר, שיאפשרו לו להגשים את מטרותיו ורצונותיו..." 

ויקיפדיה – טיפול נרטיבי

"... אין אמת אבסולוטית אחת וסיפור חיים נכון אחד, ויש אפשרויות שונות לגבי אופן הפירוש של סיפור חייו של המטופל...

"... לפי הגישה, אדם בונה במהלך חייו סיפורי חיים רבים שמתארים את עצמו ואת יחסיו עם הסביבה. אם הוא בונה סיפורים שכוללים נרטיבים שליליים שפוגעים בתחושת העצמי וממוקדים כל הזמן בבעיות של האדם, עלולים סיפורים אלו ליצור תחושות שליליות ופתולוגיות שונות, ללא יכולת לראות פתרונות אפשריים לבעיה . במהלך טיפול נרטיבי, סיפור החיים של המטופל מתעצב תוך כדי השיחה בינו לבין המטפל. מכיוון שעל פי הגישה, אין גרסה נכונה אחת של סיפור חייו של המטופל - ניתן לבנות עם המטופל סיפור חיים אלטרנטיבי ומסתגל יותר, שכולל התבוננות מזווית אחרת, חיובית יותר, ויוכל להקל על תחושותיו ולגרום לו להכיר בכוחות שלו..."