הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

הדרך אל האושר עוברת בבית הספר

ראיון עם מתנדבות בביה"ס נוה דקלים בראשל"צ

מאת: יעל דבי ואירית המברג

במחקרו על האושר בהיבט הכלכלי, אומר פרופ. טל שביט – פרופסור לכלכלה התנהגותית, כי עבודתו ועיסוקו של אדם מהווים גורם משמעותי ביצירת אושר. פעילות אקטיבית במסגרת חברתית מעלה את הערך העצמי של האדם. לפיכך, הוא ממליץ לאנשים היוצאים לגמלאות לתכנן תקציב פנסיוני ובנוסף להקדיש מחשבה לתכנון אושר פנסיוני, לדוגמא, לימוד כישורים חדשים שיאפשרו תעסוקה חדשה או התנדבות קבועה במסגרת המתאימה ליכולות הגימלאי/ת.

האושר עליו מדבר פרופ' טל שביט, היה נסוך על פניהן של שבע נשים חיוניות ותקשורתיות, ששיתפו אותנו בחוויותיהן מההתנדבות בבית הספר. פעם בשבוע הן מגיעות למפגש עם הילדים במסגרת עמותת "ידיד לחינוך" בביה"ס "נווה דקלים", בראשון לציון.

אורנה, המשמשת ראש צוות (מקשרת בין הבנות לצוות ביה"ס וגם בין רכזת המתנדבים העירונית לקבוצת המתנדבות), פרשה מהשירות במשטרה לפני כ- 10 שנים, היא שיתפה אותנו בסודה של החבורה המופלאה: "רובנו מגיעות להתנדבות באותו יום, שמחות לסייע לילדים שמחכים למפגש השבועי, חולקות חוויות ונהנות". "אנחנו מחוברות ללוח הפעילות של בית הספר, משתתפות באירועים ובטיולים וכך אנו חשות חלק בלתי נפרד מהווי בית הספר".

מה מביא אתכן לחזור לבית הספר מדי שבוע בשבוע לאורך שנים?

לילי: "כשאני שומעת את הילדים שמחים לקראתי ושואלים: מה, יום
שני היום? - אין מאושרת ממני."

ברוריה: "אני עובדת עם קבוצת תלמידים בחטיבה הצעירה, יש ילדים שזקוקים לעבודה בקבוצה קטנה, ואני נהנית מאוד לתרום ולהיות חלק מהתמיכה שהילדים מקבלים".

אסתר: "בשנה שעברה הצטרפתי לעמותת "ידיד לחינוך", אני מרוצה מאוד ואין לי
ספק שאמשיך. החיוך של ילד/ה שהצליח לפתור תרגילים, עושה לי טוב".

רחל: "הילדים הם שמחזירים אותנו לכאן, אני שמחה לסייע להם".

חלקכן מסייעות לילדים עם קשיים. איך אתן מתמודדות עם האתגר המיוחד?

בתיה, גמלאית מהמשטרה, משתפת אותנו בהרגשת השליחות שמלווה אותה בהתנדבותה בכיתת חינוך מיוחד: "הסייעת והמורה תמיד מוכנות להדריך ולענות על שאלות. יש לי היכולת להכיל את הילדים, ואני מקבלת המון סיפוק מעצם הנתינה והסיוע".

רחל רבוי היתה מורה לאנגלית שהתמחתה בהוראה מתקנת. רחל עובדת באופן פרטני עם הילדים ומציינת את הקשר הטוב עם המורה וההורים: "לקבל מכתב תודה מהורה לילד שסייעתי לו, אין אושר גדול מזה".

מהי ההתנדבות בשבילכן?

אורנה: "עבורי מדובר בהגשמת חלום. בצעירותי רציתי להיות מורה ועכשיו זו סגירת מעגל. כמו כן, ההתנדבות גורמת לי סיפוק אדיר, אני מרגישה שאני מקבלת הרבה יותר ממה שאני נותנת לילדים".

אסתר: "בבגרותנו אנו שוכחים את הילד שבתוכנו, וכאן יש לנו הזדמנות למצוא אותו ולבטא אותו".

רחל מונד: "הנתינה היא הכל בשבילי. חיוך של ילד – עושה פי אלף"

מתנדבות "ידיד לחינוך" מדברות על הרגשת סיפוק רב מעצם הנתינה, מההגשמה העצמית, מההערכה שהן מקבלות על העשייה, ומהיחסים החבריים ביניהן. בנוסף, מספרות המתנדבות על ההרצאות, הטיול והמפגשים החברתיים הנוספים שהעמותה מארגנת וכך נהנות להעשיר את זמנן.

הסיפוק והנתינה נותנים הרגשת אושר שכולנו מכוונים אליה וזקוקים לה. להעניק לילדים מהניסיון האישי והידע שצברנו בלב רחב וגם הזכות להשתייך לקבוצה איכותית.

במפגש פתיחת שנה"ל תש"פ, ציין ברי דרפל, מנהל ביה"ס, את התרומה המשמעותית תוך מסירות והקפדה להגיע בכל שבוע, לשביעות רצון המורות הגננות, וכמובן הילדים שמחכים למתנדבות. הקשר הבין-דורי, לדבריו, מסייע להקניית ערכים של כיבוד המבוגר ונתינה ללא תמורה.

אז אולי "פיצחנו" את המרשם לאושר בגיל השלישי?