הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

ביקור במכון וולקני

כמה ימים קודם לסיור, פגש חיים גרניט – רכז מתנדבי יהוד , באחת מצעדות הבוקר סביב כפר מגשימים את אריה רגב, חבר הכפר, שגילה את אזנו, כי הוא עומד לסיים את עבודתו במנהל המחקר החקלאי במכון וולקני. חיים חישב בראשו אחד ועוד אחד, והחליט לבקש מאריה להזמין את מתנדבי ״ידיד לחינוך״ מיהוד וקרית אונו לבקר במכון, וגם לקבל מאריה הבטחה שלאחר פרישתו יצטרף למעגל המתנדבים.

ומי יכול לסרב לחיים ? וכך היה.

בבוקר קר יצאנו, קבוצה גדולה של כ-30 איש לעבר המכון, השוכן ליד צומת בית דגן. הסתבר שהמתחם הוא ענק, והיה עלינו לשוטט בין מרכזי מחקר ומעבדות למיניהן, עד שהגענו ליעד: ״המרכז לאחסון ואיכות של תוצרת חקלאית״.

לאחר שחלפנו לאורך חדרי קירור שונים, מלאים בארגזי פירות וירקות בשלבי שימור שונים, התכבדנו בקפה חם ופירות יבשים ונכנסנו לאולם ההרצאה.

פרופסור אורי לביא, גנטיקאי וגימלאי של המכון, פרש בפנינו את מטרות הפעילות, דרכי המחקר ויישומן.

מטרת העל של המכון היא לקדם את החקלאות בארץ ובעולם, תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכונים בארץ ובעולם. 

שנים רבות עסקו בחקלאות קלאסית של הכנת הקרקע, דישון, זריעה, שתילה, השקייה דישון וקטיף. רק לפני כשלושים שנה התפתח ענף חדש שנקרא ״מחקר מולקולרי״, שעסק בתהליכים הגנטיים בחי ובצומח, חקר את התכונות השונות ופיתח אמצעי בקרה. מאותו זמן פותחו כמעט כל הזנים של פירות ירקות ופרחים בהשבחה מולקולרית גנטית.

פרופ'  לביא סיפר, שישראל הייתה המפתחת של זרעי עגבניות ומילאה את שווקי אירופה בעיקר בזנים עמידים ויפים. אולם הטעם לא היה מספק, ולכן הושקעו מאמצים רבים בפיתוח טעם בנוסף לעמידות העגבנייה ולמראיה.

דוגמא אחרת היא המנגו שצבעו ירוק, אך כיון שהקונה מעדיף צבע צהוב ואדמדם, דרך הנדסה גנטית פיתחו זן שיש בו גם יופי וגם טעם.

דוגמא נוספת היא תפוז ה״שמוטי״, ששלט בכל הפרדסים. שני חוקרים – פנחס שפיגל ועליזה ורדי, הצליחו לפתח זן חדש שנקרא ״אור״, שהוא גם קליף, עם מעט גרעינים וכמובן טעים.

פרופ' לביא סיים בעקיצה מול "הירוקים", המתנגדים להתערבות שאינה חלק מהתהליך הטבעי של הצמח. כדוגמא, הביא את צמח הכותנה ששנים היו מרססים אותו בכמויות גדולות, כדי לפגוע במזיקים הרבים וכך גם פגעו בבריאות בני האדם. לאחרונה מצאו טוקסין – רעלן- מיוחד, שלא פוגע בסביבתו ושפתר את בעיית המזיקים בענף הכותנה, אך כאן התערבו ״הירוקים״ וניסו למנוע את השימוש בחומר רק בגלל שאינו חלק מתהליך טבעי...

״זה בא מחוסר ידע ובורות״ הוא סיכם בצער.

אחרי ההרצאה עמדנו סביבי שולחן עמוס בירקות ופירות, ושמענו על דרכי השימור והקירור שלהם, תוך מדידת הלחות והרכב הגזים האופטימלי סביבם.

למדנו מד״ר הלנה, ש"פטריות ועובשים בפירות וירקות הם הורסים ומסוכנים לנו, לבני האדם, ותפוח רקוב בחלקו, צריך להיזרק לפח כיון שהרעלים התפשטו בכל חלקיו".

 

כעת רק נשאר לקבל את אריה רגב לשורותינו בידיים פתוחות.