הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

את כמו אמא בשבילי

מאת: צביה טולדנו

אנו המתנדבים זוכים לשכר גבוה במיוחד: שלל של חיבוקים, חיוכים והכי חשוב התודה. תודה שנאמרת בעל פה או בכתב.

לקראת המעבר שלי לדירה חדשה, מן הסתם ערכתי סדר בניירת ומצאתי אוצר יקר, תיקיה חומה ובה אוסף של פתקים ומכתבים שקבלתי במשך 7 שנות התנדבותי.

למרות שעבר זמן רב, התרגשתי מאוד. חלק מהתלמידים לומדים היום בחטיבה. מול כל מכתב או פתק שפתחתי, ראיתי לנגד עיני את התלמידים שאתם עבדתי לפעמים ברצף של ארבע שנים, החל מכיתה ג' ועד כיתה ו' בה עזבו לחטיבת הביניים.

הנה מכתב שכתבה לי תלמידה מכיתה ג' שהייתה עולה חדשה מצרפת.

בהיותי דוברת צרפתית, מנהלת ביה"ס בקשה ממני לעזור לילדה בקשיי הקליטה והשפה, עד אשר יאושרו לביה"ס שעות עולים. לאט לאט מצאתי את עצמי מקדישה לילדה שעה ועוד שעה. הגעתי למצב שעבדתי רק אתה 4 שעות בכל יום ראשון.

למזלי זאת הייתה ילדה נבונה במיוחד, הקליטה הייתה טובה. התמקדתי בשיחה, הגדלת אוצר המילים והכרת האותיות. נעזרתי מאוד בציורים ויזואליים לפי נושאים. ככה זה נמשך מספר חודשים עד שהגיעה ההקצבה לשעות עולים.

כשהתלמידה סיימה כיתה ו' היא כתבה לי מכתב תודה מאוד מרגש, בין השאר כתבה לי "את היית בשבילי כמו אמא" (מצ"ב).

והנה עוד מכתב אותו כתבה לי נערה עם סיום ביה"ס: "לעולם לא אשכח איך בכיתי כשהייתי בכיתה ד', כשהחברות לא רצו לשחק איתי, ואז את התערבת, דברת איתן והן השלימו איתי".

אני זוכרת כמו היום את השיחה בחצר עם חברותיה של מ'. הבהרתי להן, כי החיים הם כמו גלגל, פעם אתה למעלה ולפעמים אתה למטה. מה שעשיתן ל- מ' יכול לקרות גם לכן, לאו דווקא בביה"ס, זה יכול להיות בצבא, במקום העבודה או סתם בין חברים. המסר היה חד וברור, לכן הייתה סולחה.

מאחר ומדובר בבית ספר דתי, הבנים השאירו לי מכתבים, כמה אני צדיקה, ושאלוהים ישמור עלי וכו' וכו'.

מה שגרם לי לכתוב, היה דווקא מפגש עם תלמיד כיתה א', ילד קטן קומה, מתוק מדבש, שעדיין קשה לו להגות את האות שין – זה קרה בשבוע שעבר. הוא נגש אלי, חיבק אותי ואמר: "ספרתי לאמא סלי סאת עוזרת לי לקרוא והיא אמרה לי להגיד לך, סיסמור אותך אלוהים".

אכן זה עמלנו – וזה שכרנו.