הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך

אילמות מובילה לאלימות

אילמות מובילה לאלימות 

מפגש ידיד לחינוך בנתניה -  סדנה שנייה בנושא תקשורת

 

יום רביעי – 10/1/2013, השעה 09:30 יום גשום,  החזאים אומרים שזה אחד השבועות הגשומים ביותר בעשור האחרון, גם קר מאוד, מחר צפוי שלג ברב האזורים המועדים. מספר המתנדבים הרב שהגיע למפגש למרות מזג האויר מעידה שהסדנה הראשונה בנושא היתה מאוד מוצלחת.  לאחר מחצית השעה של שתית קפה ו"סמול טוק", המתנדבים תופסים מקום ישיבה ושמחים לשתף את התובנות מהסדנה הראשונה.
 
בתום דקות ספורות של שיתופים, נילי מתחילה את פרק ב' המפתיע,  בכמה דקות של הסבר כיצד אילמות מובילה לאלימות, חוסר יכולת להביע רגשות מוביל לתסכול ולאלימות. כיצד יש לעודד את הילדים להכניס מילות רגש בשיח הכיתתי. כדי להמחיש הענין היא מבקשת מהנוכחים לשתף מקרים אלימים להם היינו עדים. היתה הרמת גבה קלה שהרי אנחנו לא השחקנים הראשיים במשחק ההתנדבות. אך המנחה מסבירה שגם אנחנו המתנדבים זקוקים למקום לספר חוויות וקשיים. היא מבקשת ואנחנו משתפים. היא מציגה לפנינו את מודל א.פ.ר.ת המניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו. בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות. השימוש במודל א.פ.ר.ת (אירוע.  פירוש. רגש הנגזר מתוך תגובה הנגזרת מהרגש. תוצאה הנגזרת מהתגובה) עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב הפרשנויות  התגובות ותוצאותיהן.
 
תוך כדי הקשבה על מודל אפרת נזכרתי במקרה אלימות קשה שהייתי נוכחת לו בבית ספר. באחת ההפסקות, כשכל הילדים שועטים אל החצר. אחת המורות עצרה ילד, צעקה עליו: "לך לחדר המנהלת חכה לי שם" , תגובת הילד הייתה מה אכפת לי" והלך לכיוון חדר המנהלת, אחיו הגדול ממנו הצטרף אליו , המנהלת יצאה מחדרה ואמרה להם, שבו וחכו פה, והילד שוב צעק "מה אכפת לי". כשהיינו לבד, אמרתי לילד בלחש: "איזה באסה, לא כיף להסתבך" הוא הרכין ראש ואמר בשקט , נכון. לאחר רגיעה קלה שוב יצאה המנהלת וצעקה עליו: "הזמנתי את ההורים שלכם! שלא תזוזו מפה!" הילד שהספיק להרגע, קם ונתן בעיטה חזקה לדלת זכוכית, בנס הזכוכית לא נשברה והוא לא נפצע. נכנסתי למנהלת בעניין אחר והיא אמרה: לך אסור להתערב. אני אמרתי "בסדר".
 
ניתוח האירוע:    
                                                                                                                                                         המנהלת העירה לי,  פירוש ראשון - היא לא סומכת עלי, היא לא מעריכה אותי . ניעור בי רגש של עלבון וכעס.  התוצאה – איפוק אדישות. פירוש שני- על המנהלת מופעל לחץ רב, היא פוחדת לאבד סמכות. ניעור בי רגש – אמפטיה. התוצאה – תגובה אמפטית.
בתום שעתיים, הגשם עדיין יורד, הקור בחוץ עז אבל כל אחד מאיתנו עזב את החדר עם תובנות חדשות, רענון של דברים שידענו,  אך בשגרת החיים נשחקו. ברור לנו שיצאנו עם כלים חדשים.
 
כתבה: נילי ורדי, ינואר תשע"ג