הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

איך לצייר מודל?

ירמי לז'ה, מעצב גרפי ואמן - מתנדב בבית ספר "גרץ" תל אביב
מאת: רונית גור אריה

את ירמי לז'ה פגשתי לראיון בבית קפה בתל אביב. אמנם ירמי אדם מקסים, אך הפעם אפשר להשתמש בפחות מילים ויותר ביופיו של הדיוקן העצמי ששלח לי ירמי, כדי להכיר את האמן בו זכו תלמידי בית ספר "גרץ" בשיעורי האמנות.

 ירמי הוא אמן שיוצר ומציג כבר 30 שנה, גרפיקאי שעבד במשרדי פרסום וגם שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה ובמט"ח, כמעצב שעימד ואייר הרבה ספרי לימוד. כאשר ירמי פרש מעבודתו, מיד הוא חשב על התנדבות. דרך הפייסבוק פגש בעמותת "ידיד לחינוך". התמזל מזלו והוא מצא מקום התנדבות ליד הבית. ירמי החליט שאמנם הוא יכול לתרגל עברית, אבל הוא יוכל הרבה יותר טוב לתרום בשעורי האמנות. זו השנה השנייה בה הוא מצורף למורה לאמנות, תהל, "מוכשרת ונהדרת" לדבריו, אבל כמובן שבכיתות הגדולות קשה לכל מורה להגיע לכל תלמיד, ופה ירמי נכנס לתמונה. הוא עובד פעם בשבוע עם קבוצות של תלמידי כיתות ד וכיתות ו.

 מלבד העזרה למורה תהל, יש גם צ'ופרים נוספים בהם זוכים הילדים. מכיוון שאמנות היא עניין של צבירת ידע ותרגול, ראשית מלמד אותם ירמי שיטות עבודה בסיסיות שהם לא יודעים, כמו איך לקפל קרטון, ואיך לחתוך בסכין יפנית. כאשר אחת הילדות פונה לתהל ואומרת: "אני לא יודעת לצייר בקבוק", אז הוא מלמד את הילדים איך לצייר תלת מימד, לצייר אליפסה ולהוריד אנכים. לדעתו רצוי להתחיל מציור אקדמי - דברים בסיסים דרכם נוכל לעשות הכול. הם מתחילים מהשלד: למשל: לעשות פנים מכל הזוויות, וכך, דרך למידת הבסיס, הם יוכלו גם לצייר בכל סגנון.

 ואיך נדע לצייר מודל? ירמי מספר שהוא שאל את תהל, אם היא רוצה שילמד את הילדים איך לצייר מודל, רישום של בן אדם. "אמנם ציור מודל זה נורא מענין, אך זה דבר לא פשוט", הוא אומר. בתגובה לשאלה, קפצה כל הכיתה, כולם רצו. ירמי נתן לילדים לעמוד בתנוחות שונות כמודלים. הם עלו על השולחן, כל אחד כמה דקות, אך כשניסו לצייר את מראה עיניהם, הציור לא היה דומה למודל. "אמרתי, 'סטופ, בואו נלמד מה אפשר לעשות בשלוש ארבע דקות'. בזמן הקצר הזה אפשר רק לשרטט את הקווים, תופסים את מבנה השלד. צריך בעיקר להסתכל ופחות לצייר. להרים מבט, להסתכל ולצייר, ושוב להרים מבט, להסתכל ולצייר. בדקה האחרונה אפשר אפילו לעבות את הרישום, להוסיף פרטי לבוש וכדומה. ברישום מקצועי מתחילים מ-2-3 דקות ואח"כ עוברים לעשרים דקות או חצי שעה".

 בשלב זה גברה סקרנותי וחשבתי שאפילו ממרום שנותי, גם אני עדיין לא יודעת איך מציירים פורטרט, ובקשתי מירמי ללמוד לצייר פנים. הוא לימד אותי לצייר אליפסה, לחלק אותה לשלושה חלקים, לשרטט בה מרכז שמחלק את הפנים לשני חצאים, לשבץ עיניים, אף ופה. והאמת, ממש קסם, פתאום יוצא פרצוף הגיוני. הייתי מרוצה להפליא שפעם ראשונה הצלחתי במעשה ידי!

כשירמי מנסה להשוות בין בית הספר של ילדותו לבית הספר היום, הוא רואה שאמנם יש פחות כבוד למורה, הילדים נורא חכמים, יודעים הרבה על העולם, וקשה לרגש אותם, "אבל, עם זאת, הם ילדים טובים, והשכר שלי הוא הכרת התודה שלהם וההנאה משיעורי האמנות.

והנה כמה מהיצירות של תלמידי האמנות:


מימין:
ילדה שציירה שועל מהתבוננות; באמצע: עבודת סוף שנה מנייר עיתון צבוע זהב ; משמאל: תפאורה לרעיון מתוך" הסיפור שאינו נגמר"